טען כי ליברמן הזמין רצח ניצב, הורשע בהוצאת לשון הרע - ועכשיו מערער

פרשת הטענה כי ליברמן הזמין רצח של ניצב במשטרה: יוסי כמיסה הגיש ערעור למחוזי. יוסי כמיסה הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בפתח תקווה, בקובלנה שהגיש נגדו יו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן. זאת, בגין פרסומיו של כמיסה, בהם טען כי ליברמן הציע לו מאה אלף דולרים כדי לרצוח את ניצב סנדו מזור.

הערעור תוקף את ההרשעה בעבירות לשון הרע כלפי ליברמן והמפלגה, וכן את חומרת העונש - הכולל מאסר על תנאי ופיצוי של 200 אלף שקלים - ומבקש לזכות את כמיסה מכל האישומים, או לפחות לבטל את רכיבי הפיצוי והמאסר על תנאי.

פסק הדין המקורי ניתן באוקטובר האחרון על ידי השופט ארז נוריאלי בבית משפט השלום בפתח תקווה, בו הורשע כמיסה בשלוש עבירות לשון הרע, ונגזר עליו מאסר על תנאי לשלוש שנים ופיצוי כספי.

בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אייל בסרגליק, נטען כי פסק הדין רצוף שגיאות מהותיות, משפטיות ודיוניות, היורדות לשורש ההרשעה ומצדיקות את ביטולה. נטען כי בית המשפט שגה כשהסכים לברר תלונה פלילית פרטית שבמהותה דורשת הכרעה בשאלה האם ליברמן אכן הציע לכמיסה לרצוח ניצב - סוגיה המהווה בירור עבירת פשע חמור שאינה בסמכות תלונה פרטית.

לטענת המערער, בהיעדר חקירה משטרתית נאלץ בית המשפט להסתמך על עדויות בלבד, ללא כלים וללא סמכויות חקירה - מצב היוצר עיוות דין. עוד נטען כי טענותיו של כמיסה לא נחקרו כלל על ידי המשטרה או היועמ"שית, וכי חומרי חקירה היסטוריים שנמסרו לו היו חלקיים בלבד, באופן שמנע ממנו להוכיח כי תיאר את האירועים בזמן אמת בפני גורמי אכיפה.

בערעור נטען כי הכרעת הדין התבססה כמעט לחלוטין על התרשמות מהעדות של כמיסה ולא על ראיות חיצוניות. עוד נטען כי בית המשפט התעלם מתמליל שיחה בין ניצב משה מזרחי ז"ל לעיתונאית אילה חסון - ראיה שהוגשה בהסכמה - ומהעדות של אשת כמיסה, שלא נסתרה, על כך שחזר הביתה חבול ומדמם ביום שבו אמור היה להיפגש עם מזרחי.

כן נטען כי בית המשפט קבע בטעות שכמיסה נמנע מהבאת עדים, למרות שעדי מפתח - ניצב מזרחי, ניצב גנות ועו"ד וינרוט - כבר אינם בין החיים.

לצד זאת נטען כי גרסתו של ליברמן רצופה סתירות, וכי עדותו משתנה באופן המעיד על ניסיון להרחיק עצמו מקשר עמוק ורב-שנים עם כמיסה - קשר שהוכח בחומר רב הכולל עשרות פגישות, משרות שסודרו לכמיסה ושיתופי פעולה שונים.

כמיסה טוען בערעור כי עצם הבחירה של ליברמן ומפלגתו לנהל הליך פלילי פרטי, תוך הימנעות מהגשת תלונה למשטרה, מעידה על שימוש לרעה בהליך הקובלנה - שמטרתו "להעניש" אותו ולהשתיקו, ולא לחשוף את האמת. לדבריו, ליברמן עצמו הוציא לשון הרע כלפיו בתפוצה רחבה, אך בשל חסינותו אין ביכולתו של כמיסה להגיש נגדו קובלנה.

המערער טוען כי דחיית הערעור תחזק פרקטיקה פסולה של שימוש לרעה בקובלנות פליליות, תיצור תקדים מסוכן ביחסי הכוח בין בעלי שררה לאזרחים, ותעגן עיוות דין.

עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את כמיסה יחד עם עו"ד דניאל הרמן, מסר: "הערעור הוגש כי כמיסה אמר אמת ובית המשפט לא בחן אותה. בית המשפט לא נתן לזה ביטוי, משום שליברמן עשה שימוש ציני בחסינותו, מה שיצר לו יתרון דיוני אדיר. במקום שנדון בשידול שלו לרצוח ניצב, עסקנו בשאלה האם כמיסה אמר אמת - כשלבית המשפט לא היו הכלים לבדוק זאת. בית המשפט איננו יחידה חוקרת, ולכן לא יכול היה לאמת את הדברים שאמר כמיסה".

עוד הוסיף: "אילו היועצת המשפטית הייתה פותחת בבדיקה מינימלית ובהמשך בחקירה, כפי שהיא מחויבת לעשות, הדברים היו יכולים להיות מוצגים בהגינות במשפט קמא. אנו מאמינים שבערעור הצדק והאמת ינצחו".