גניבת פרטי אשראי. צילום: Getty Images

ניצלה קשיש, גיהצה מכרטיסו 27,500 שקלים - וקיבלה עונש מגוחך

אישה השתמשה במשך כשנתיים בפרטי כרטיס האשראי של גבר מבוגר - שנמסרו לה במטרה לביצוע תשלום תמים • הנאשמת העידה שהיא "בלוגרית של קניות", מה שהגביר את מצוקת המתלונן • בית משפט השלום גזר עליה עבודות שירות ומאסר על תנאי

אישה ניצלה את תמימותו של קשיש וקנתה מוצרים רבים בעת שימוש בכרטיס האשראי שלו. בית משפט השלום בראשון לציון גזר עליה 9 חודשי עבודות שירות, פיצוי מלא על הנזק ומאסר על תנאי.

על פי כתב האישום, במשך כשנתיים ביצעה הנאשמת רכישות בעשרות בתי עסק שונים באמצעות פרטי כרטיס האשראי של אדם מבוגר שמסר לה את כרטיסו לצורך סיוע בביצוע תשלום תמים. על פי הכרעת הדין, היא שמרה את פרטי הכרטיס וביצעה באמצעותם עשרות עסקאות בהיקף של לפחות 27,500 שקלים. בגזר דינו הדגיש בית המשפט כי הנאשמת: "היתה מודעת לעובדה כי היא מחזיקה ועושה שימוש בפרטי כרטיס האשראי, וכי השימוש בהם נעשה בכוונה להונות" .

ניצול קשישים, צילום: gettyimages

בשלב הטיעונים לעונש הדגישה התביעה כי מדובר בהונאה שביצעה כלפי קשיש שחי "בצמצום רב", בעוד שהרכישות שבוצעו היו "בגדר מותרות". היא טענה כי מדובר בעשרות עסקות שנעשו תוך ניצול מוחלט של האמון שניתן לנאשמת, וכי "העבירה התגלתה על ידי עובדת רווחה אשר סייעה למתלונן".

התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 9 עד 18 חודשי מאסר, ולגזור 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד קנס ופיצוי מלא. מנגד, טען הסנגור כי יש לזקוף לזכות הנאשמת את העובדה שהיקף העבירות צומצם משמעותית ביחס לכתב האישום המקורי, וכן כי התנהלות רשויות האכיפה יצרה קושי משמעותי בהליך.

עוד הציג את נסיבותיה האישיות המורכבות של הנאשמת, אם חד־הורית לשלושה ילדים קטנים, וציין כי פוטרה מעבודתה ונמצאת בחובות. הוא ביקש להסתפק במאסר על תנאי ובפיצוי נמוך, או לכל היותר בחודשיים עבודות שירות.

ניצול קשישים, צילום: getty images

השופט אבי וסטרמן קבע כי מדובר בפגיעה קשה הן בערכים המוגנים של שמירה על תקינות המסחר והן בקורבן עצמו, אדם מבוגר שחייו הצנועים הפכו כלי למימון רכישות "של מותרות, בהם פרטי ביגוד מרשתות אופנה, ריהוט ורכישות מאתרי אינטרנט שונים". בית המשפט ציין כי מדובר בניצול חמור של חולשתו של אדם מבוגר וכי "המתלונן כלל לא שם לב למעשים, רק בזכות עירנותה של מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים” התגלתה הפרשה.

השופט עמד גם על הפער שבין מצוקת הקורבן לבין אורח חייה של הנאשמת, שהעידה כי הייתה "בלוגרית של קניות": "הנאשמת הפכה את המתלונן לשותף מלא בהוצאות הנכבדות הכרוכות בכך". עוד הדגיש כי הנאשמת "לא נטלה כל אחריות על מעשיה", וכי גם בדבריה לעונש נמנעה מהבעת אמפתיה או אזכור הנזק שגרמה. "בתי המשפט מצווים להכביד את ידיהם כנגד אלו הרומסים. את ביטחונם האישי של הקשישים וגוזלים את רכושם", כתב השופט בגזר הדין.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשמת 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 שקלים ופיצוי מלא בגובה 27,500 שקלים, שיועבר למתלונן. בנוסף, נקבע, בהתחשב בנסיבותיה המשפחתיות, כי עבודות השירות יתבצעו בהיקף של 6 שעות בלבד ביום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...