"הם יבינו מי בעל הבית": הכוחות המיוחדים שיילחמו בפשיעה הבדואית

יישובים רבים בנגב חווים מציאות קשה ויומיומית של צרורות ירי מעל בתי התושבים, כיתת כוננות שלמה מוקפצת לילות רצופים, ותושבי היישובים יוצאים עם כלי נשק שלופים להגן על השער.

כעת במשטרה מקווים לשינוי עמוק של המצב, עם הצטרפות היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ''מ) למאבק בפשיעה.

כוחות מיוחדים של היחידה יפעלו ברחבי הנגב ויתמקדו בפזורה הבדואית, לצד כוחות יחידת המסתערבים (ימ"ס) שכבר פועלת בתוך הכפרים כמה חודשים עם צלפים ותצפיות.

הסיבה: ריב חמולות

על פי גורמים במערכת אכיפת החוק, הכוחות יפעלו מול העבריינים ויוצבו בנגב כדי להפגין כוח ומשילות, במטרה לבלום את הפשיעה הנרחבת.

בישיבות סגורות מוסבר כי המשטרה לבדה "קטנה על האתגר", וכי כוחות ימ"מ וימ"ס חייבים לרדת לשטח לא רק ביו"ש, אלא גם בתוך גבולות ישראל.

בשבוע שעבר, בפעם הראשונה, הימ"מ נכנסה לשכונת הרכבת בלוד ועצרה עבריינים מהחברה הערבית. על פי ההחלטה שהתקבלה בשיחה בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למפכ"ל רנ''צ דני לוי גם הכנסת שב"כ למערכה בדרום נמצאת "על השולחן", כדי לחזק עוד יותר את מערך הלוחמה של יס"מ וימ''מ.

תושבי הנגב ביישובים כרמית, לקייה, ביר הדאג' ורתמים סובלים כבר זמן רב. הסיבה לירי המתמשך - ריב חמולות.

"זווית קצת אחרת - וזה פוגע בחלון חדר השינה של ילד", אומרת בחרדה גילי זיוון, אם לארבעה מרתמים.

יוסי נחמן, שהיה מפקד כיתת הכוננות בכרמית: "יכולים לעבור כאן שבועיים שקטים, ופתאום, כמו בשבוע האחרון, יש ירי קיצוני מאוד - הם יורים מכמה נקודות במקביל בכל מיני כיוונים עם כל מיני סוגי מקלעים כבדים מאוד - מאגים, קלצ'ניקובים ורובים ארוכים".

"שגרה, לא זעזוע"

סנ"צ ארקדי שוסטר, מפקד תחנת עיירות שמעניקה שירות ליישובים חורה, עומר, מיתר, לקייה ולפזורה הבדואית שסביבם, אמר כי "אם פעם היו מסתובבות שיירות של פורעים על כבישים ראשיים ויורים באוויר, היום פירוק חתונות של אלפי אנשים הוא חלק מהשגרה".

הכוחות נאלצים להתמודד עם השלכת אבנים, שימוש באמצעים פירוטכניים שנורים לעברם ולעיתים אף עם התנגדות אלימה.

סנ"צ שוסטר מדגיש כי "מעולם לא הוזרמו כל כך הרבה כוחות של שומרי חוק לאזור. זה מורגש בכל רחפן, כלבן, אופנוע וכוח מיוחד שלא היה כאן בעבר". לדבריו, רק בשנה האחרונה הצטרף "שחקן משמעותי" בדמות המשמר הלאומי. "כוח איכותי שהוקם מאפס. הוא שובר שוויון", העיד הקצין.

"השוק מוצף בלבנות־חבלה ובמטענים תקניים, כמויות שייקח לנו שנים לטפל בהן", אומר שוסטר ומתאר כיצד הירי הפך לשפה השולטת ברחוב. "מי שרוצה להשיג נשק - הולך וקונה. יש מחירונים. זה סמל סטטוס. מי שחזק - שולט".

והפגיעה? "ברכוש, בבתים, בכלי רכב ולעיתים גם באנשים. זה כבר לא זעזוע, זו שגרה. אבל אני מרגיש שההרתעה חוזרת".

מכון ריפמן הוציא באחרונה דוח מדאיג, המצביע על יותר מ־100 אלף כלי נשק בלתי חוקיים בנגב. אף שעיקר המוטיבציה היא פגיעות בתוך המגזר, הצביע המכון על אפשרות של יציאה משליטה והיפוך קנים. נכון להיום, על מנת להחרים נשק נדרש צו בית משפט רק לביצוע החיפוש, ובפועל התוצאות הן של איסוף נשקים ספורים.

ספק הנשק המרכזי של משפחות העבריינים הוא צה"ל. מאז תחילת המלחמה השוק ''מוצף'' בנשק שנגנב מבסיסים או שמוברח בגבולות, וגם המחירים של כלי הנשק ירדו באופן משמעותי.

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, הזהיר כי "ללא שינוי חקיקה או הוראת שעה, נמשיך כמדינה לעצום עיניים מול הגדלת החימוש והירי הבלתי נתפס".

שודדים מאומנים

בינתיים, המשטרה משקיעה מאמצים גדולים - סיורים גלויים, חסימות, מודיעין ממקורות חיים, אמצעים טכנולוגיים, בלשים סמויים ויחידות יס"מ ולוחמה בטרור (לוט"ר). "החוד - זה ימ"ס. יחידת המסתערבים של הדרום, שחזרה מעזה ונכנסת עמוק לתוך פעילות פלילית", מספר  סנ''צ שוסטר. "פאודה יכולה ללמוד מאיתנו", הוא משוכנע.

המשטרה נאלצת להתמודד עם אתגרים מורכבים בלחימה בפשיעה בנגב, וכלי הנשק הגנובים מכוונים גם לעברה. השוטרים נלחמים תחת אש חיה בתרבות סכסוכים קטלנית שגובה חיי אדם רבים.

"יש מקרים שנפתחת אש לעבר הכוחות, אלה החיים", מוסיף שוסטר. את הסיוט החדש שאיתו השוטרים נאלצים להתמודד הוא מתאר: "שודדים מאומנים כמו יחידת קומנדו עם רכבי שטח ונחישות של יחידה מיוחדת, שוד בתחנת דלק שנמשך שניות. בסוף שני שודדים נכנסים לשדוד תחנת דלק ולא יודעים שהם נקלעים היישר למארב משטרתי, הם נעצרים פנים אל פנים על ידי שוטרים חמושים".

בעבר הירי המאסיבי בוצע בכבישים ולעבר היישובים. מאז, מסביר סנ"צ שוסטר, המשטרה דחקה את הירי מהעיר - והעבריינים עברו ליערות. "שם קשה להגיע. אבל יש פעילויות, חלקן סמויות, חלקן גלויות. שם העבריינים בודקים את כלי הנשק ויורים כדי לסמן טריטוריה, אבל כפי שאנחנו עדים לאחרונה, הירי לא מסתכם רק ביערות".

בחודשים האחרונים גם כיתות הכוננות לוקחות לראשונה חלק במאמץ. "ביישוב כרמית יפעלו בסופ"ש הקרוב כוחות משטרה וכיתת כוננות יישובית יחדיו לנטרול הירי. אלה לוחמים מיומנים, מדובר במכפיל כוח שיעצים את האכיפה ויסייע למגר את הפשיעה והפגיעה באזרחים".

בשבועות האחרונים המשטרה משנה גישה. לאחר ריב חמולות שבו נרצחו כמה אנשים בערערה, המשטרה פרסמה לראשונה מודעת "מבוקש". מדובר בהסרת הכפפות, הם מסבירים: "חוקי השבט גוברים על הכל. ריב במספרה מגיע לכדי סכסוך משפחות, אבל למרות הסולחה שנקבעת, בסוף ילד מרים נשק ורוצח בשם ה'כבוד' של אביו". הוא מספר שההודעה שפורסמה יצרה הד תקשורתי, אבל יותר מכך: "הם הבינו שאנחנו מפרסמים ולא חוששים מהם. זאת השיטה. כל מי שמסכן אחרים, אנחנו מפרסמים. אנחנו הסרנו את הכפפות".

גם בנושא ההתיישבות הבדואית בבנייה לא חוקית בפזורה "פונו שטחים בסדר גודל של גבעתיים ותל אביב יחדיו בהריסה של כפרים".

שפת הרחוב הפכה לירי

על פי גורמים במערכת אכיפת החוק, המטרה ברורה: להחזיר את המשילות דרך הפגנת כוח חסרת תקדים, כזו שלא תותיר ספק מי "בעל הבית". המהלך של בן גביר: "ברגע שהבדואים יבינו מי בעל הבית - הכל יסתדר".

לדברי מקורביו, השר מאמין שהמאבק בפשיעה הבדואית הוא אבן היסוד של השבת המשילות בנגב. "הבדואים התרגלו לחיות פה עשורים בהפקרות, הם שכחו מיהו בעל הבית כאן".

הנגב מבעבע, והפעם המדינה משיבה אש. לא הכל ורוד, "ייקח זמן רב עד שניתן יהיה להשתלט על כמויות כלי הנשק שהוברחו", מסביר שוסטר. אבל לפי כל הסימנים, הנגב נכנס לתקופה חדשה של מדיניות חדשה: כוחות מיוחדים, מסתערבים, צלפים, משמר לאומי, ואולי אפילו שב"כ.

בשטח, מתאר סנ"צ שוסטר מציאות שבה "שפת הרחוב הפכה לירי", ובעוד המשטרה נאבקת בהצפת אמל"ח תקני - המהלך כולו הוא רק ההתחלה. ובעוד תפיסת "בעל הבית השתגע" היא הגישה של הממשלה לטיפול בנושא, דבר אחד ברור: הנגב עומד בפני מערכה שטרם נראתה כאן מעולם.