"כשאין נתונים - אין אחריות": הכשל המערכתי שמסכן נשים שוב ושוב
הערב נרצחה אישה נוספת - ועוד רצח מצטרף למה שממחיש את עומק הכשל המשטרתי • המשרד לביטחון לאומי והמשטרה מעכבים חודשים ארוכים נתונים בסיסיים על רציחות ואלימות במשפחה • הם שוללים מהמערכת את הכלי החשוב ביותר למניעת הרצח הבא: מידע.
סמאח סלאימה, פעילה פמיניסטית במאבק ברצח נשים:
הערב נרצחה אישה נוספת- ועוד רצח מצטרף לרצף שממחיש את עומק הכשל המשטרתי והממסדי בטיפול באלימות כלפי נשים. כאשר המשרד לביטחון לאומי והמשטרה מעכבים חודשים ארוכים נתונים בסיסיים על רציחות ואלימות במשפחה, בניגוד לחוק, הם שוללים מהמערכת את הכלי החשוב ביותר למניעת הרצח הבא: מידע.
בלי נתונים אי-אפשר לזהות דפוסים, לאתר עברייני אלימות מוכרים, להעריך רמות סיכון או לבנות מדיניות אפקטיבית. העובדה שחלק גדול מהנרצחות פנו בעבר למשטרה, וחלק מהחשודים מוכרים מתיקים קודמים - מוכיחה שהמידע קיים, אך אינו מנוהל או מנוצל בזמן אמת.
אירוע ירי לרכב ברמלה אישה כבת 40 נרצחה (ארכיון) // דוברות המשטרה
הסתרת הנתונים מסירה אחריות ומטשטשת כשלים. במקום לשפר כלים, להגביר פיקוח ולהעמיק טיפול - המערכת מצמצמת תיעוד ומחלישה את יכולת ההתערבות. והתוצאה ברורה: נשים ממשיכות להירצח. בקרב נשים ערביות, ביותר ממחצית המקרים אפילו לא מוגש כתב אישום. זה אינו כשל אדמיניסטרטיבי, זה כשל מערכתי שמייצר סכנה ממשית ומתמשכת.
במקרי ירי, רציחות מתוכננות או כאלה שבוצעו בידי רוצחים מקצועיים, שיעור אי-המיצוי מגיע לכ-80%. אם המשטרה עצמה חוששת לחשוף את הנתונים, איך ניתן לסמוך עליה שתטפל במה שהנתונים הללו מדליקים עליו נורה אדומה?
ובזמן שנשים ערביות נרצחות בבית ובמרחב הציבורי, במה עסוקים השר בן גביר ופקידי משרדו? בהריסת בתים, בהפחדות ובצילום עצורים בלוד – לא בהגנה על נשים שחייהן בסכנה ממשית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו