בדיקת ה-DNA הפלילה, הראיה המרכזית קרסה: מדוע הנאשם זוכה?

מה קורה כאשר טכנולוגיית DNA מהמתקדמות ביותר נתקלת בתיעוד משטרתי רשלני? התשובה הגיעה מבית המשפט בתל אביב: זיכוי.

יניב הראל, שנאשם בפריצה לדירה בחולון, יצא לחופשי לאחר שהשופט קבע שהמשטרה לא הצליחה להוכיח שבדיקת ה-DNA שהפלילה אותו אכן בוצעה על דגימה שלו וזאת בגלל ברקוד שלא תואם ומסמכים חסרים.

על פי כתב האישום, בשעות הלילה, התפרץ הראל לביתם של בני זוג בחולון. הנאשם נכנס לחצר הבית דרך דלת סגורה, פתח את דלת המטבח שלא הייתה נעולה, וניגש לחדר השינה בעודם ישנים. המתלוננת התעוררה תוך צעקות והנאשם ברח מהמקום.

ליבת ראיות התביעה התמקדה בבדל סיגריה שנמצא בזירה, שממנו הופק פרופיל DNA. התביעה טענה שנמצאה התאמה בין פרופיל זה לדגימה שנלקחה מהנאשם, ברמת שכיחות הנאמדת באחד ליותר ממיליארד פרטים.

הנאשם כפר במיוחס לו והעלה טענות בדבר בעיות בשרשרת המוצג. עורכת דינו, טענה כי בדל הסיגריה נמצא בחצר ולא בתוך הבית, וכי מדובר בחפץ נייד שיכול היה להגיע למקום בדרכים שונות. התביעה ניסתה לחזק את מקרה האישום בטענות נוספות: לטענתה, הנאשם אישר בחקירתו שבדל הסיגריה שייך לו, לא שלל את האפשרות שביצע את העבירה, והפגין ידיעה של פרטים מוכמנים. עם זאת, כל הטענות הללו נדחו על ידי בית המשפט.

השופט איתן קורנהאוזר זיהה קושי חמור בשרשרת הראיות הנוגעת לדגימת ה-DNA. בפסק הדין מפורט כי מעבדת DNA וביולוגיה במשטרה ביקשה מהיחידה החוקרת לדגום את החשוד בתיק. שוטר ביחידה החוקרת אכן דגם תאי לחי של הנאשם, סימן את הפעולה במספר ברקוד והכניס את הדגימה לשקית משטרתית מאובטחת. אולם, בחוות הדעת של מעבדת DNA שבוצעה ההשוואה, הדגימה סומנה באופן שונה, במספר דגימה שכלל לא צוין במסמכי היחידה החוקרת.

"אני באמת לא יודע"

השופט קבע בהחלטה: "משלא הוכח מקור הדגימה שבחנה רפ"ק אבלס, אותה השוותה פקד גולד לפרופיל ה-DNA שהופק מבדל הסיגריה, נותר למעלה מספק סביר כי מדובר בשני פרופילי DNA תואמים ולפיכך איני נותן משקל לחוות הדעת שניתנה בסוגיה זו".

בית המשפט הדגיש את חשיבות שרשרת הראיות בבדיקות DNA והפנה להנחיות של מומחי המשטרה עצמם. פקד דיקלה בנדח רוזנפלד ממעבדת מאגר DNA כתבה כי "לצורך אימות זהות החשוד ועריכת חוות דעת, יש לדגום את החשוד בתיק". אולם המשטרה לא הצליחה להוכיח שהדגימה שנבדקה בפועל אכן מקורה בדיגום שבוצע על ידי היחידה החוקרת.

השופט דחה גם את טענות התביעה האחרות. לגבי הטענה שהנאשם אישר שבדל הסיגריה שייך לו, נקבע כי עיון בחקירת הנאשם מעלה שהוא אמר "אני באמת לא יודע" כשנשאל כיצד הסיגריה הגיעה לבית. לגבי הטענה שלא שלל ביצוע העבירה, השופט ציין שהנאשם טען שהוא משתמש בסמים קשים ואינו זוכר אירוע כזה.

במהלך המשפט אף נערך ביקור במקום בנוכחות הצדדים והמתלוננת. בית המשפט קבע כי אין ספק שבדל הסיגריה הושלך על ידי אדם שנמצא במקום השלכתו, אך לנוכח הקושי המהותי בשרשרת הראיות, לא ניתן היה לקשור את הנאשם למקום.

בסיכום, השופט קבע: "בנסיבות כוללות אלה, טענות ב"כ המאשימה לגבי ראיות המחזקות את הראיה הנסיבתית העיקרית דינן להידחות. לנוכח דחיית משקלה של הראיה היסודית, היא חוות דעתה של פקד גולד, אין מקום להרחיב עוד בסוגיה זו".