"מכה ששברה לי את הראש": ויכוח שכנים הסתיים בשבר בארובת העין

מה שהחל כמחזה יומיומי של אישה מאכילה חתולי רחוב בראשון לציון, הפך לשרשרת אירועים שהסתיימה השבוע בהרשעה פלילית בחבלה חמורה. חשש מפני תקיפת חתולים הוביל לריסוס גז פלפל, בריחת כלבה מבוהלת, ולבסוף מכת אגרוף שהותירה אדם עם שבר בארובת הין וגבר אחר עם הרשעה בעבירה של חבלה חמורה.

האירוע החל כאשר המתלונן יצא עם כלבתו לטיול בגן ופגש בשכנה, שחילקה אוכל לחתולי הרחוב. השכנה שסברה כי כלבתו של המתלונן עומדת לתקוף אותה ואת החתולים במקום, ולכן ריססה גז מדמיע לעבר הכלבה ולעבר המתלונן.

בתגובה לכך, נמלטה הכלבה מהמקום ונכנסה לתוך חצר אחד הבניינים הסמוכים. המתלונן רץ אחר הכלבה, ובהגיעו לבניין אליו נכנסה, הבחין בנאשם עומד בכניסה לבניין. על פי כתב האישום, אז הכה הנאשם מכת אגרוף בעינו השמאלית של המתלונן, מה שגרם לו לשבר בארובת העין והוא נאלץ לעבור ניתוח.

בתשובתו לאישום, הכחיש הנאשם את טענות התביעה וטען כי המתלונן קילל אותו ואיים עליו, נע בצורה מאיימת ובמהירות לעברו, ולכן "עצר אותו הנאשם על ידי מכה לאזור הסנטר". הנאשם לא חלק על כך שנגרמה למתלונן החבלה המתוארת בכתב האישום, אולם הכחיש כי הוא גרם לה.

במהלך המשפט נשמעו עדויות מספר עדים. המתלונן מסר בעדותו כי אין היכרות קודמת בינו לבין הנאשם, ותיאר את האירוע בלי לומר שום דבר נוסף, הנאשם ירד למטה במדרגות, נתן למתלונן אגרוף אחד, המתלונן נפל עם ראשו על המעקה של המדרגות, והנאשם נתן מכה אחת נוספת והמתלונן חושב ש"זו בדיוק מכה ששברה לי את הראש".

הנאשם, לעומת זאת, העיד כי ראה את השכנה מותקפת על ידי המתלונן וחש צורך להגן עליה. לטענתו, "המתלונן קילל אותו במילים קשות, וניסה באגרסיביות להגיע אל השכנה", ולכן נתן לו "מכה בודדת חלשה לכיוון הסנטר" כדי לעצור אותו.

השופט אבי וסטרמן מצא כי עדותו של המתלונן "הותירה רושם מהימן" וכי "ניכר היה כי הוא נסער מן האירוע, הוא היה עקבי בעדותו, וניכרו בה סימני אמת". בנוסף, ציין השופט כי גרסת המתלונן נתמכת בתמונות המתעדות את החבלה שנגרמה בעינו השמאלית, בתיעוד הרפואי ובדו"חות השוטרים.

מנגד, השופט מצא כי הנאשם הציג "גרסה מתפתחת אשר אינה מעוררת אמון". בדבריו לשוטרים בסמוך לאחר האירוע טען הנאשם כי רק דחף את המתלונן, אך בחקירה שינה את גרסתו ומסר כי הכה את המתלונן באגרוף לאיזור הפנים. בעדותו במשפט התפתחה שוב גרסתו וטען כי נתן "מכה חלשה לכיוון הסנטר".

השופט דחה גם את טענת ההגנה לפיה החבלה נגרמה כתוצאה מנפילת המתלונן על המדרכה ולא מהמכה. "בהינתן האמון שניתן בגרסתו של המתלונן לגבי טיב התקיפה ותוצאתה; העובדה כי גרסת המתלונן לגבי טיב התקיפה זכתה לתמיכה – ולמעשה לאישור - של הנאשם בחקירתו", קבע השופט.

לעניין טענת ההגנה העצמית, קבע השופט כי "לכל הפחות לא מתקיימים בעניין הנדון התנאים החמישי והשישי האמורים: לא קיים יחס ראוי (פרופורציה) בין הנזק הצפוי מפעולת הנאשם. לבין הנזק הצפוי מפעולת המתלונן". בסיכום הכרעת הדין, קבע השופט: "אני נותן אמון בגרסתו העקבית של המתלונן גרסה אשר ניכרו בה סימני אמת, היא נתמכה בתמונות, בתיעוד רפואי וכן בגרסתו של הנאשם בחקירה לפיה תקף אותו הנאשם באמצעות מכת אגרוף לעינו השמאלית, וכתוצאה מכך נגרם למתלונן שבר בארובת העין".