בית משפט השלום זיכה השבוע גבר שהואשם באיומים חמורים כלפי אשתו לשעבר, שלטענתה איים "לשלוח שכירי חרב שירצחו אותה". השופט דב פולוק קבע כי גרסת המתלוננת אינה מהימנה, וכי אין ראיות מספקות להרשעה.
הנאשם עמד לדין בגין שני מקרים נפרדים של איומים, שנאמרו לכאורה במהלך ויכוחים עם אשתו לשעבר. באישום הראשון נטען כי איים כי אם תרחיק ממנו את הבנות "ישלח לה שכיר חרב שירצח אותה מבלי שיוותרו ראיות". באירוע נוסף, שהתרחש לכאורה בעת שהשניים התארחו אצל אחותה של המתלוננת לפני שנה, נטען כי הוא אמר שיוכל לשכור "שכיר חרב שירצח את המתלוננת ואז הילדים יהיו אצלו".
הנאשם הכחיש באופן גורף את המיוחס לו. בחקירתו במשטרה אמר: "לא אמרתי דבר כזה. אני לא אדם כזה", ובעדותו בבית המשפט הוסיף: "היו ויכוחים, אבל מעולם לא הגענו למצבים של איומים".
בהכרעת הדין, הצביע השופט פולוק על שורת כשלים בגרסת המתלוננת. בעדותה היה חוסר עקביות בזמנים וערפול לגבי מועד האיומים. המתלוננת טענה כי האיומים נאמרו במהלך הליך גירושין, אך התברר כי ההליכים החלו רק חודשים לאחר האירועים הנטענים. בנוסף לכך, היה שינוי בין נוסח האיום שהוצע בתלונה הראשונית ובבית המשפט. בתלונה במשטרה נטען שהנאשם אמר במפורש "לרצוח אותה", אך בעדות בבית המשפט – הנוסח שונה ולא הוזכר רצח.
כמו כן, השופט מצא חשיבות רבה בעובדה שהמתלוננת ניסתה להסתיר את הקשר שלה עם עורכת דין טרם הגשת התלונה. בתחילה היא הכחישה שפגשה עורכת דין לפני הגשת התלונה, אך בהמשך החקירה הנגדית הודתה שהכירה את עורכת הדין ארבעה ימים לפני הגשת התלונה. השופט ציין כי "התחמקות המתלוננת מלאשר שהיא פגשה והתייעצה עם עורכת דין לפני הגשת התלונה, פוגעת במהימנות המתלוננת".
ניסתה למנוע מהנאשם לקבל חזקה על בנותיהן
נקודה נוספת שעלתה במהלך המשפט הייתה התנהלותה של המתלוננת לאחר האיומים הנטענים. למרות שטענה שהנאשם איים עליה, היא לא הוציאה צו הגנה נגדו ואפילו בדקה יחד איתו אפשרות לשלום בית. כמו כן, צילומי הודעות הווטסאפ שהוגשו לבית המשפט הראו כי דווקא המתלוננת הייתה תוקפנית ופוגענית כלפי הנאשם בתקשורת ביניהם.
השופט גם מצא מניע אפשרי לתלונה, כשקבע שהמתלוננת ביקשה להחליש את טענות הנאשם כלפיה בנוגע להזנחת הילדות, ולמנוע ממנו לקבל חזקה עליהן. "למתלוננת היה אינטרס מובהק לטעון שהנאשם איים עליה, כדי להדוף את טענות הנאשם נגדה בדבר הזנחת הטיפול בילדות וכדי לשבש ניסיון הנאשם לקבל את החזקה בילדות".
עדותה של אחות המתלוננת, שהייתה אמורה לתמוך באישום השני, נדחתה אף היא. השופט קבע כי "אין לראות בה עדה אובייקטיבית", לאחר שהתברר כי בעבר שיקרה לנאשם לבקשת אחותה, ואף לא עשתה דבר לאחר ששמעה את האיום הנטען.
השופט פולוק סיכם את החלטתו בקביעה שהנאשם "מודה במריבות בין בני הזוג ושאמר דברים לא יפים בעידנא דריתחא, אך מעולם לא אמר דברי איום". הוא הוסיף כי זאת גם התרשמותו של בית המשפט מהראיות שהוצגו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו