"גם המנוחה אחראית": הפסיקה של ביהמ"ש בנוגע לנערה שמתה מצריכת הסם הקשה

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חשף פרטים קשים על מותה הטראגי של נערה בת 16 מהרעלת מתדון, תוך דחיית תביעה של כ-5.2 מיליון שקל שהגישו הוריה נגד המדינה וגורמים נוספים.

האירוע הטראגי התרחש כאשר אחד הנתבעים מצא באקראי ברחוב תיק ובו שמונה בקבוקוני מתדון. לפי ממצאי בית המשפט, הוא שפך את תכולת הבקבוקים לבקבוק פלסטיק והביא אותו למקום בירושלים, בו היו נוכחים המנוחה עם חבר ואדם נוסף, שלימים התברר כי שימש מקור מודיעיני של המשטרה.

במהלך האירוע, המקור המשטרתי והחבר של הנערה שתו מהבקבוק, כאשר הראשון הזהיר את הנוכחים כי מדובר בסם חזק. עם זאת, החבר המשיך לשתות ולקח את הבקבוק לחזקתו. בהמשך הלילה, הנערה שתתה מהסם בדירתם, ובבוקר למחרת נמצאו שני המנוחים ללא רוח חיים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, השופט אליהו בכר, קבע כי האחריות העיקרית למותה של הנערה מוטלת על המנוח ועל הנערה עצמה, בעוד שהאחריות היחידה שהוטלה נפלה בחלקו של האדם שסיפק את הסם, שישלם להוריה פיצוי של כרבע מיליון שקלים.

התובעים, הורי הנערה ועיזבונה, טענו כי המדינה אחראית למותה, מכיוון שמקור המודיעין של המשטרה התרשל בתפקידו ולא דיווח בזמן אמת על האירוע. לטענתם, לו ידעה המשטרה על נטילת המתדון במועד, חיי הנערה יכלו להינצל. כמו כן, טענו כי המשטרה התרשלה בהכשרתו של המקור המודיעיני ובפיקוח עליו.

השופט בכר דחה את הטענות נגד המדינה וקבע כי "אין מקום לקבל את טענות התובעים המבקשים למצוא את המשטרה אחראית למחדלים של מקורות מודיעיניים". הוא הבהיר כי המקור לא פעל כשלוח של המשטרה במסגרת האירוע, אלא כמקור מודיעיני הפועל מרצונו החופשי. כן נקבע כי המשטרה לא שלחה את המקור למקום האירוע וכי לא הייתה לה שליטה על מעשיו.

בית המשפט קבע חלוקת אחריות מפורטת: 55 אחוזים הוטלו על המנוח, 35 אחוזים על הנערה עצמה ועשרה אחוזים בלבד הוטלו על הבחור שמצא את המתדון. השופט הסביר כי "החבר שנפטר היה זה שנטל את הבקבוק לחזקתו המלאה, ונתן למנוחה לשתות ממנו", והדגיש כי למנוחה היה אשם תורם משמעותי מכיוון שהיא "נטלה את הסם ביודעין, המשיכה ליטול את הסם גם לאחר שנחשפה לאזהרות, הוזהרה על ידי המקור שלא לשתות כי זה מסוכן ואף ראתה את חבריה מקיאים".

בסיכומו, השופט בכר הטיל על מוצא המתדון חבות של כ-277 שקל, המהווים עשרה אחוזים מהנזק הכולל שנקבע על סך 2,774,541 שקל. הוא דחה לחלוטין את התביעה נגד המדינה ונגד המקור המשטרתי.

השופט בכר סיים את פסק הדין בכך שפנה למשפחת התובעת וכתב: "הלב נכמר נוכח הטרגדיה הנוראה שגבתה את חייה של המנוחה, בת 16 בלבד במותה, ואת חיי בן זוגה. קשה מנשוא המחשבה כי עתיד מבטיח נגדע באיבו, וכי קרוביה נותרו להתמודד עם כאב בל יתואר. בית המשפט אינו חף מרגש, ואינו אדיש לסבלם של התובעים. יחד עם זאת, תפקידו של בית המשפט הוא להכריע על פי דין, ולמצוא את האמת העולה מתוך הראיות שהוצגו בפניו. במקרה זה, על אף הקושי, האחראים העיקריים למותם של המנוחים, הם המנוחים עצמם. בחירותיהם, מעשיהם ומחדליהם, הם שהובילו לסוף הטרגי. בית המשפט תקווה כי למרות שההליך המשפטי לא הביא לתוצאה המיוחלת, הוא סייע במידה מסויימת לתובעים לעבד את האובדן ולמצוא נחמה בבירור האמת".