"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית המשפט פסק: עשרות אלפי שקלים למפגינים על מעצר שלא כדין

בית המשפט קבע כי מעצרם של שני מפגינים בהפגנה בקיסריה היה בלתי חוקי ופגע בזכויותיהם החוקתיות • השוטרים יחויבו לשלם 20 אלף שקל פיצויים ועוד 10 אלף שכר טרחה

,עודכן
0השמעה
ההפגנות בקיסריה. צילום: ללא

בית המשפט חייב אתמול (שלישי) את משטרת ישראל וסגן ניצב עמית פולק וערן כסלסי לשלם פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל לשני מפגינים שנעצרו בהפגנה שהתקיימה בקיסריה בדצמבר 2023.

התובעים הם שני מפגינים, אישה בת 60 וגבר בן 71, שהשתתפו בהפגנה שהתקיימה בקיסריה ב-2 בדצמבר 2023 בשעות הערב. השניים תבעו את סגן ניצב עמית פולק, שכיהן באותה עת כממלא מקום מפקד משטרת חדרה, ערן כסלסי שפיקד על צוות משטרתי במקום ואת המשטרה.

הפגנות בקיסריה,צילום: ללא

התובעים טענו בבית המשפט כי השוטרים תקפו אותם שלא כדין והביאו למעצרם שלא כדין למשך מספר שעות. לטענתם, המעצר פגע בזכויות החוקתיות שלהם, "לרבות זכותם להפגין במסגרת הפגנה ברשיון". התובעת טענה גם לפציעה כואבת בברך ולנזק בבגדיה, אם כי לא הובאו חוות דעת רפואיות ואף אחד מהתובעים לא סבל מנזקי גוף קבועים.

מנגד, הנתבעים הציגו תמונה שונה לחלוטין של האירועים באותו ערב. לטענת השוטרים, הם עצרו את המפגינים לאחר שאלה "נהגו באלימות" ו"התפרעו או הפרו את הסדר באופן שחייב את מעצרם". השוטרים טענו כי התובעת "דחפה את סנ"צ פולק בגבו וצעקה באוזנו 'בושה' ואף פגעה בפניה של שוטרת שביצעה את מעצרה". באשר לתובע, נטען כי הוא "דחף את כסלסי בשתי ידיו והלם בחזהו".

התובעים הכחישו בתוקף את טענות האלימות. במהלך ההליכים הוצגו בבית המשפט סרטונים שצולמו במקום האירוע, אותם צפה השופט בעיון כחלק מבחינת הראיות. המדינה הגישה בתחילה הודעה על חסינות עובדי ציבור ביחס לשני השוטרים, אך "בהמשך להצעת בית המשפט, משכה הנתבעת הודעה זו מטעמי יעילות וחסכון בזמן שיפוטי יקר", כפי שמתואר בפסק הדין.

הפגנות בקיסריה,צילום: ללא

בישיבת קדם המשפט הסכימו הצדדים לקבל פסק דין על דרך הפשרה, ללא חקירת עדים. השופט גולדברג הסביר לנוכחים "את משמעות מתן פסק דין בדרך זו" לפני קבלת ההחלטה הסופית. לאחר לימוד החומר בתיק, פסק השופט כי הנתבעים ישלמו לכל אחד מהתובעים פיצויים בסכום של 10 אלף שקל ובנוסף יישאו בשכר טרחת עורכי הדין בסכום נוסף של 10 אלף שקל - בסך הכול 30 אלף שקל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר