בעצרת מטה משפחות החטופים בתל אביב, סיפרה מייה שם על הקשר הטראומטי בין חקירת תלונת האונס שהגישה לאחרונה נגד מאמן מתל אביב, לבין חוויותיה הקשות מהשבי בידי חמאס. בנאומה שיתפה כיצד פרט טכני בחקירה- בקשה לחתוך חלק משערה, החזיר אותה באחת לרגעי האימה שחוותה במהלך 55 ימי השבי.
"לאחרונה עברתי אירוע נורא. לצורך חקירת המקרה התבקשתי לחתוך קבוצה משערי הארוך", סיפרה. "המשימה נועדה עבורי, על מנת לסייע לי, אך גופי הגיב שוב באימה. לא יכולתי להסכים שיגזרו קבוצה משערות ראשי. ברגע אחד נזרקתי אל ימי השבי, אל מפלצות האדם שביקשו לחתוך את שערי". בעקבות הדברים הקשים, עורכת דין אלוני סדובניק המתמחה בייצוג נפגעות עבירה הסבירה כיצד מתבצע ההליך – וכיצד ניתן לזהות סם אונס באמצעות דגימת שיער.
״ישנם סוגים שונים של סמים הנכנסים תחת כנפי הגדרת ׳סם אונס׳, המאפיין את החומרים הללו שמתנדפים מהגוף בתוך שעות בודדות, כך שבדיקות דם ונוזלי גוף לא יכולים ברוב המקרים לאתר שאריות של הסם״, מסבירה בשיחה עם ״ישראל היום״ עו״ד רוני אלוני סדובניק, אשר פועלת להקמת מעבדה ראשונה בישראל לזיהוי סמי אונס בזקיקי שיער.
המקום היחיד בגוף שניתן לאתר בו שארית סם אונס הוא בזקיקי השיער. שם הסם יכול להשאר כמעט שנה ואף ניתן לדעת טווח זמן בו נעשה השימוש בסם". לצורך הוכחת האישום נוטלים מהמתלוננת במשרד הבריאות דגימות שיער ממספר מקומות בראש, זו בדיקה לא נעימה אך אין ברירה. את הדגימות משרד הבריאות שולח למעבדה באיטליה או למעבדה אחרת בחו״ל בשל היעדר מעבדה כזו בישראל.
למשטרה יש מעבדות רבות שמטרתן ויעודן זיהוי פלילי וממצאיהן קבילות כראיה משפטית. אלא שאין מעבדה שהוכשרה בישראל עד היום לנושא זיהוי פלילי של סמי אונס. להערכתנו קיימת מגיפת סמי אונס בישראל אך המדינה טוענת שאין לה נתונים מדויקים. זוהי רשלנות קשה של המדינה לנהל תהליך קבלת החלטות אם להכשיר מעבדה בישראל כשאין לה נתונים.
עתרנו לבג״ץ לחייב את המדינה להכשיר מיידית בישראל מעבדה כזו, אך משרד הבריאות סרב לכך בנימוק שמספר המקרים לשנה בישראל אינו מצדיק הקמת מעבדה כזו. מאחר שפסיקת בית המשפט העליון קובעת כי בדיקות המעבדה שמבוצעות בחו״ל אינן תואמות לסדר הדין הפלילי ודיני הראיות בישראל ולא ניתן להרשיע אדם באונס על בסיס דו״ח המעבדה מחו״ל.
המשמעות של פסק הדין היא שהמשטרה ומשרד הבריאות משלים את המתלוננות כאילו שהמצאות ממצא של נוכחות סם אונס בשער הנבדקת יכול לשמש בישראל ראיה משפטית קבילה כשהם יודעים שזה לא קביל בישראל.לאור כל זאת אנו פועלות מול בתי חולים ומעבדות זיהוי פלילי להכשרת מעבדה כזו בישראל כך שממציאה כן יהוו ראיה טובה תואמת לדין הפלילי בישראל״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו