"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העדר סימני חבלה, עדות מלאת סתירות: כך התפורר תיק איומים ותקיפה בבית המשפט

השופטת זיכתה את הנאשמת מהעבירות המיוחסות לה • הגרסאות לא עמדו בחקירה נגדית והמתלוננת הפריזה בתיאורים • האגרוף שלא השאיר שום סימן וסתירות בעדויות הובילו לקריסת התיק • השופטת: "הפרזה בתיאורים, טענות שונות ללא תימוכין, והכל - כדי להשחיר"

,עודכן
0השמעה
אלימות נגד נשים (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

סתירות בעדויות, היעדר סימני תקיפה ועד מפתיע שסתר את המתלוננת - כך התפורר תיק התקיפה והאיומים נגד א' בבית משפט השלום בתל אביב.

על פי כתב האישום, הנאשמת הואשמה בתקיפת שכנתה בחדר מדרגות הבניין ובאיומים עליה במהלך מעצרה. עו"ד אדוה אלאב מהסנגוריה הציבורית, שייצגה את א', טענה כי גרסאות המתלוננת היו לא עקביות וכללו סתירות משמעותיות.

בהחלטתה, הדגישה השופטת כי למרות טענות המתלוננת, לא הוצגו כל סימנים פיזיים המעידים על תקיפה, ומכת האגרוף לכאורה לא הותירה כל חבלה. "הגרסה הראשונה של המתלוננת לא עמדה בחקירה נגדית, וקשיים רבים צפו ועלו במהלכה", קבעה השופטת.

קו האדום בין התבטאות מותרת להתבטאות אסורה. בית משפט השלום בתל אביב,צילום: גדעון מרקוביץ'

גם עדותו של בן זוג המתלוננת עוררה ספקות, כאשר דבריו סתרו את טענות המתלוננת והקשו על אמינות הגרסה. בנוסף, השופטת ציינה כי טענות המתלוננת לגבי מצבה הרפואי היו חסרות תימוכין.

בנוגע לעבירת האיומים, הבהירה השופטת כי קיים ספק אם דברי הנאשמת חצו את "הקו האדום" בין התבטאות מותרת שנאמרה מתוך סערת רגשות, לבין התבטאות אסורה שנועדה להפחיד. "ספק זה בדבר התקיימותו של היסוד הנפשי צריך לפעול לטובת א'", קבעה.

בהחלטת הזיכוי הסופית, הדגישה השופטת כי "המתלוננת הפריזה בתיאורים, והעלתה טענות שונות ללא תימוכין, והכל כך נראה כדי להשחיר את פניה של הנאשמת. לאור זאת, אני מזכה את הנאשמת מהעבירות המיוחסות לה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר