"חתימה על מסמך בשפה שאינו מבין, חקירה בלילה ללא הוריו, וזכויות שנרמסו בדרך לתא המעצר": סיפורו של נער בן 14 וחצי מהצפון חושף כיצד נהפך מחשוד בהחזקת אגרופן ובתקיפה לסמל של כשל מערכתי.
בניגוד לבקשת המשטרה להאריך את מעצרו בשישה ימים, השופטת טל ויסמן בן־שחר הורתה לשחרר את הנער. היא גם לא חסכה ביקורת מהמשטרה במה שהיא כינתה בין השאר "טפסים ריקים מתוכן".
מדובר במעצרו הראשון של הנער ובמעורבותו הראשונה בפלילים. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשישה ימים נוספים בגין גרימת חבלה ממשית והחזקת אגרופן, לאחר קטטה שבה השתתף. עו"ד חאזם יוסף מהסנגוריה הציבורית, שייצג את הקטין, חשף שורה של פגמים מהותיים בהליך החקירה: "האירוע התרחש בצהריים והיה ידוע ליחידה החוקרת כבר בשעות הערב, אך הנער נחקר רק בשעות הלילה המאוחרות - ללא נוכחות הורה או קרוב משפחה כנדרש בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)".
הסנגור הצביע על פגמים נוספים בחקירה: "לא הוסבר לקטין על זכותו להיוועץ בעורך דין מהסנגוריה הציבורית, והוא הוחתם על מסמך ויתור על זכות זו בשפה העברית - אף שהוא קורא רק בשפה הערבית וכלל לא הבין את המסמך שעליו הוחתם".
שופטת בית המשפט לנוער, טל וייסמן בן־שחר, לא חסכה בהחלטתה ביקורת על המשטרה וכתבה: "הקטין נחקר ללא נוכחות הורה או קרוב אחר. בטופס הנמצא בתיק צוין כי הנער נחקר ללא נוכחות הורה בשל חשש לשיבוש חקירה או מעצר של חשודים אחרים, אולם נראה כי אין קשר בין הנימוק האמור למקרה שבפניי". השופטת המשיכה והדגישה: "אני רואה בחומרה רבה מילוי טפסים ריקים מתוכן. בית המשפט מתייחס ברצינות ליחידה החוקרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו