"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למרות התנגדות האב: בתו הנערה תלמד במסגרת ממלכתית־דתית
המחלוקת התעוררה לאחר שהאם הגישה תלונה במשטרה על אלימות כלפיה וכלפי ילדיה ועברה עימם למקלט לנשים נפגעות אלימות וסירבה לבקשת האב - להחליט עבור ילדיה • השופטת: "בית המשפט מוסמך להכריע בענייני קטינים כשאין הסכמה בין ההורים"
טובת הילדה מחייבת (אילוסטרציה). צילום: רפאל בן ארי

למרות התנגדות האב: בתו הנערה תלמד במסגרת ממלכתית־דתית

המחלוקת התעוררה לאחר שהאם הגישה תלונה במשטרה על אלימות כלפיה וכלפי ילדיה ועברה עימם למקלט לנשים נפגעות אלימות וסירבה לבקשת האב - להחליט עבור ילדיה • השופטת: "בית המשפט מוסמך להכריע בענייני קטינים כשאין הסכמה בין ההורים"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את בקשתה של בת 13 להירשם לביה"ס הממלכתי־דתי "בראשית" שבתל אביב - חרף התנגדותו של אביה, שדרש שתמשיך ללמוד במסגרת חרדית, כפי שנקבע בהסכם הגירושים של הוריה.

המחלוקת התעוררה לאחר שהאם לא השיבה את שלושת ילדיה הצעירים לבית האב, הגישה תלונה במשטרה על אלימות כלפיהם ועברה עימם למקלט לנשים נפגעות אלימות. בהמשך עברה להתגורר איתם באזור המרכז. האב הכחיש אלימות מצידו, והחקירה טרם הסתיימה.

בית משפט לענייני משפחה (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

בעוד הוסכם כי האחים הצעירים ימשיכו ללמוד בבית ספר חרדי, התעוררה מחלוקת לגבי הנערה. האב ביקש שתמשיך בזרם החינוכי החרדי, אך האם, העובדת הסוציאלית לסדרי דין, האפוטרופסית לדין והנערה עצמה תמכו כולן במעבר לבית הספר הממלכתי־דתי.

השופטת: "הקטינה התבטאה בבהירות ובצורה מנומקת. קבלת בקשתה תסייע בקליטתה הרגשית, החברתית והלימודית"

על פי עו"ד אטי אברהמי־ארז, שייצגה את האם, חברות חדשות שהכירה הנערה המליצו לה על בית הספר. האפוטרופסית לדין נפגשה עם יועצת בית הספר, שמסרה כי מדובר במסגרת קטנה שבה לומדות גם בנות חרדיות, וכי הוכנה עבור הנערה תוכנית קליטה ותגבור מיוחדת.

כשאין הסכמה בין ההורים

השופטת גילה ספרא־ברנע קבעה כי טובת הילדה מחייבת להתחשב ברצונה, במיוחד לאור גילה, והבהירה כי אף שההורים הסכימו על חינוך חרדי, בית המשפט מוסמך להכריע בענייני קטינים כשאין הסכמה בין ההורים, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...