תעודת חציון למשרד לביטחון לאומי: הפקרות בכבישים, פשיעה משתוללת - הכל לשירות השר

במלאת שנתיים בדיוק להשבעת הממשלה, מתבקשת בחינה של פעולותיה בכל הפרמטרים שבאחריותה – מערכות הביטחון, החינוך, הכלכלה והבריאות, המערכת הפוליטית והמדינית, ביטחון הפנים, ההתיישבות והחברה בישראל • עם זאת, השר בן גביר ומשרדו רשמו כמה הישגים: תקציבים למשטרה ולשב"ס, העלאת שכר לשוטרים, החמרת תנאי המחבלים והקמת כיתות כוננות

השר מחלק נשקים. מהלך הנמצא בחקירת משטרה. צילום: רויטרס

המשרד לביטחון לאומי הפך בשנתיים האחרונות לבונקר סגור של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ונדמה שהוא משרת רק אותו ואת אנשיו, בניגוד לכל עיקרון של שקיפות או פיקוח ציבורי.

תיעוד: רגעי התאונה של השר בן גביר

במקום שהמשרד והעומד בראשו יעמידו את עצמם לרשות הציבור ויפעלו למען טובת המדינה, הוא הפך למבצר פוליטי אישי של השר. יוצאות ממנו התקפות בוטות וחסרות תקדים כלפי ראשי מערכת אכיפת החוק - ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, חוקרי מח"ש, ואפילו כלפי ראשי ארגונים הנמצאים באחריותו.

כל מי שמעז להטיל ספק, לסרב ולהיכנע לסדר היום שהשר ואנשיו מכתיבים - משלם בכיסא או בדרגה, בתפקיד או בקידום. המשרד, שאמורים להתקיים בו דיונים מקצועיים ושיח מכבד, הפך את מי שלא מקבל את מרות השר לאויב שיש להוקיעו ולפגוע בו. זו כנראה הסיבה שמאז הקמתו פרשו ממנו כמה בכירים, בהם שני מנכ"לים, ראש אגף, סמנכ"לית משאבי אנוש, שני דוברים ויועצי תקשורת לשר.

השפעה ישירה לכך היתה גם בארגונים הפועלים תחת המשרד; בין השר למפכ"ל המשטרה ונציבת שב"ס הקודמים נוצרו יחסי אי־אמון. ניצבים במשטרה שחלקו על מדיניות השר פוטרו או פרשו.

רצח בחברה הערבית. שיא שלילי חדש, צילום: ללא

מנגד, קציני משטרה שפעילותם תאמה למדיניות השר זכו לקידום מוחצן - כמו במקרה של הקצין מאיר סוויסה שקודם, למרות שהוגש נגדו כתב אישום בגין זריקת רימון הלם לעבר מפגינים נגד הממשלה באחת ההפגנות בקפלן.

בסקרים: חוסר אמון במשטרה

בשנתיים שמלאו לכהונת השר התחושה הכללית ברחוב היא של חוסר ביטחון אישי מוחלט. ההפקרות בכבישים גולשת למצב של אנרכיה, ללא אכיפה אמיתית של החוק, והפשיעה ברחובות משתוללת. סקרים שנערכו בשנתיים האחרונות מצביעים באופן מובהק על חוסר אמון של הציבור במשטרה ועל ירידה דרמטית בביטחון האישי.עם זאת, המשרד רשם כמה הישגים: הוספת תקציבים למשטרה ולשב"ס, העלאה של שכר השוטרים באופן חלקי, הקמת מאות כיתות כוננות וחימוש מאות אלפי אזרחים בכלי ירייה - פרויקט שחלקים ממנו נמצאים בחקירת משטרה.

לזכותו של השר נזקפת העובדה שהוא מימש את מרבית המלצות דוח קעטבי שקראו להחמיר את תנאי הכליאה של המחבלים בבתי הכלא הביטחוניים. פרויקטים אחרים שהבטיח הוזנחו או נכשלו, ובהם הקמת משמר לאומי, צמצום הפשיעה בחברה הערבית והחזרת הביטחון האישי לרחובות.

בהפגנה. המפגינים הוגדרו כאויבים, צילום: אי.פי.איי

2024 היא השנה הקטלנית ביותר בכבישים עם יותר מ־400 הרוגים, ב־2023 נרצחו במגזר הערבי 244 אזרחים, ועד סוף השנה הנוכחית המספר צפוי להיות כמעט זהה. כשבן גביר נכנס לתפקידו הוא פרסם טור מיוחד ב"ישראל היום", תחת הכותרת "אחיי בשמאל, לא הלכה לכם המדינה". אך השנתיים שחלפו הוכיחו עד כמה ההבטחות שנתן שם היו ללא כיסוי.

במציאות, בן גביר הציג את המפגינים נגד הממשלה כ"אויבים". הוא גם ניסה להתערב בפעילות המבצעית של המשטרה בהפגנות והיה זה שהדיח בעיצומה של הפגנה את מי שפיקד על משטרת מחוז תל אביב, ניצב בדימוס עמי אשד, שחלק על מדיניותו. המשרד לביטחון לאומי בראשותו נכשל עד כה במימוש "המשילות", עם מספר נרצחים שעומד על 423 בני אדם. 

קרבות דמים במגזר הערבי

השר בן גביר גם ביטל את תוכנית "מסלול בטוח" לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, שהוכיחה את עצמה בתקופת הממשלה הקודמת. מאז, המשטרה ניצבת חסרת אונים מול קרבות דמים במגזר הערבי, ואלה גובים לעיתים גם חיי חפים מפשע.

"כיום אני לא רואה את כל אנשי השמאל כמקשה אחת", כתב השר באותו טור. "ודאי שאני עושה הפרדה בין עופר כסיף לשמאל ציוני אוהב ישראל". אך בפועל, מאז הוא הקפיד להתייצב רק לצד נחקרים ועצורים המזוהים עם הימין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר