"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הפוסטים עלו ביוקר: מבקר ספרות ישלם 25 אלף שקלים למשוררת שהשמיץ
הנתבע הציג את עצמו כמשורר וסופר ערבי שביקר במשך שנים בחריפות את ד"ר מיסא סח, משוררת מוכרת המכונה "משוררת הגליל" • בין היתר כתב: "ברור לי עד כה שהיא מתחזה למשוררת ואינה שייכת לעולם השירה, וכי יש לכלוא אותה בבית סוהר" • השופט שבחן את פרסומי הנתבע ברשתות החברתיות פסק כי חלקם מהווים הוצאת דיבה
הפוסטים עלו ביוקר, ספרים (אילוסטרציה). צילום: רויטרס

הפוסטים עלו ביוקר: מבקר ספרות ישלם 25 אלף שקלים למשוררת שהשמיץ

הנתבע הציג את עצמו כמשורר וסופר ערבי שביקר במשך שנים בחריפות את ד"ר מיסא סח, משוררת מוכרת המכונה "משוררת הגליל" • בין היתר כתב: "ברור לי עד כה שהיא מתחזה למשוררת ואינה שייכת לעולם השירה, וכי יש לכלוא אותה בבית סוהר" • השופט שבחן את פרסומי הנתבע ברשתות החברתיות פסק כי חלקם מהווים הוצאת דיבה

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית משפט השלום חייב את מבקר הספרות והשפה הערבית מחמוד מרעי, לשלם פיצויים בסך 25,000 שקלים, כולל שכר טרחה לעורך דין, למשוררת מיסא סח, בעקבות שורת פרסומים פוגעניים שפרסם נגדה ברשת החברתית פייסבוק במשך מספר שנים.

התובעת, ד"ר מיסא סח, תושבת עראבה, היא משוררת מוכרת המכונה "משוררת הגליל". היא בעלת תואר שלישי בהכנת תוכניות לימודים ודרכי הוראה בשפה הערבית, זכתה בפרסים ממשרד התרבות והספורט, מהספרייה הלאומית ומהאוניברסיטה העברית, וחלק משיריה אף תורגמו לעברית. בתביעתה טענה כי הנתבע ניהל נגדה מסע השמצות מתמשך שכלל "רצח אופי ורדיפה בפייסבוק ובאמצעי התקשורת האחרים".

השמצת משוררת הגליל עלתה למבקר עשרות אלפי שקלים (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

הנתבע, תושב משהד, הציג עצמו כמשורר, סופר ערבי, בודק שפה ואמן חזותי בשירה ובספרות ערבית. לטענתו, הוא נחשב לאחד מדוברי הערבית הספרותית הבולטים בארץ ובעולם הערבי, זכה בתואר דוקטור כבוד מהעמותה העולמית למתרגמים והבלשנים הערבים ופרסם ספרי שירה ודקדוק רבים. בהגנתו טען כי מדובר בביקורת מקצועית לגיטימית על שיריה של התובעת, וכי "מטרת התביעה היא להרתיע מבקרי ספרות וגורמים אחרים מלעסוק בתובעת, לבקר את שיריה ואת יצירותיה ולהשתיק את הנתבע".

השופט אורי גולדקורן בחן 29 פרסומים שונים שהציגה התובעת, וקבע כי שישה מהם מהווים לשון הרע. בין הפרסומים המשמיצים שזוהו על ידי השופט היו האשמות חמורות, כגון רכישת שירים ממשורר ירדני והתחזות למשוררת. בפרסום אחד כתב הנתבע: "ברור לי עד כה שהיא מתחזה למשוררת ואינה שייכת לעולם השירה, וכי יש לכלוא אותה בבית סוהר". בפרסום אחר נכתב: "אומר לכל משורר ומשוררת שכתב לה משורר תמורת נשיקה שתודה כי אנו מכירים עוד שמות".

השופט דחה את טענות ההגנה של הנתבע וקבע: "לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי מתקיימים התנאים לחוק איסור לשון הרע שכותרתו 'הגנת תום לב'. לא מדובר בהגנה על עניין אישי כשר של הנתבע. כמו-כן, על אף עיסוקה של התובעת בספרות ובשירה לא הוכח כי היא מילאה תפקיד ציבורי".

בית משפט השלום, צילום: ללא

עוד הדגיש השופט כי "יש בפרסומים לגביהם קבעתי שהם לשון הרע כדי גידופים ופגיעה בשמה של התובעת ולא ברור איזה צורך ציבורי היה בשימוש בביטויים אלו. למרות שנטען כי לא הייתה כוונה לפגוע בתובעת מעיון בפרסומים עולה רושם אחר".

בקביעת גובה הפיצוי התחשב השופט בכך שהפרסומים נעשו ברשת החברתית פייסבוק, שם "נקודת האיזון נוטה לעבר הערך של חופש הביטוי". עם זאת, הוא מצא כי חומרת הפרסומים והיקפם מצדיקים פיצוי משמעותי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...