הפוסטים עלו ביוקר: מבקר ספרות ישלם 25 אלף שקלים למשוררת שהשמיץ

בית משפט השלום חייב את מבקר הספרות והשפה הערבית מחמוד מרעי, לשלם פיצויים בסך 25,000 שקלים, כולל שכר טרחה לעורך דין, למשוררת מיסא סח, בעקבות שורת פרסומים פוגעניים שפרסם נגדה ברשת החברתית פייסבוק במשך מספר שנים.

התובעת, ד"ר מיסא סח, תושבת עראבה, היא משוררת מוכרת המכונה "משוררת הגליל". היא בעלת תואר שלישי בהכנת תוכניות לימודים ודרכי הוראה בשפה הערבית, זכתה בפרסים ממשרד התרבות והספורט, מהספרייה הלאומית ומהאוניברסיטה העברית, וחלק משיריה אף תורגמו לעברית. בתביעתה טענה כי הנתבע ניהל נגדה מסע השמצות מתמשך שכלל "רצח אופי ורדיפה בפייסבוק ובאמצעי התקשורת האחרים".

הנתבע, תושב משהד, הציג עצמו כמשורר, סופר ערבי, בודק שפה ואמן חזותי בשירה ובספרות ערבית. לטענתו, הוא נחשב לאחד מדוברי הערבית הספרותית הבולטים בארץ ובעולם הערבי, זכה בתואר דוקטור כבוד מהעמותה העולמית למתרגמים והבלשנים הערבים ופרסם ספרי שירה ודקדוק רבים. בהגנתו טען כי מדובר בביקורת מקצועית לגיטימית על שיריה של התובעת, וכי "מטרת התביעה היא להרתיע מבקרי ספרות וגורמים אחרים מלעסוק בתובעת, לבקר את שיריה ואת יצירותיה ולהשתיק את הנתבע".

השופט אורי גולדקורן בחן 29 פרסומים שונים שהציגה התובעת, וקבע כי שישה מהם מהווים לשון הרע. בין הפרסומים המשמיצים שזוהו על ידי השופט היו האשמות חמורות, כגון רכישת שירים ממשורר ירדני והתחזות למשוררת. בפרסום אחד כתב הנתבע: "ברור לי עד כה שהיא מתחזה למשוררת ואינה שייכת לעולם השירה, וכי יש לכלוא אותה בבית סוהר". בפרסום אחר נכתב: "אומר לכל משורר ומשוררת שכתב לה משורר תמורת נשיקה שתודה כי אנו מכירים עוד שמות".

השופט דחה את טענות ההגנה של הנתבע וקבע: "לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי מתקיימים התנאים לחוק איסור לשון הרע שכותרתו 'הגנת תום לב'. לא מדובר בהגנה על עניין אישי כשר של הנתבע. כמו-כן, על אף עיסוקה של התובעת בספרות ובשירה לא הוכח כי היא מילאה תפקיד ציבורי".

עוד הדגיש השופט כי "יש בפרסומים לגביהם קבעתי שהם לשון הרע כדי גידופים ופגיעה בשמה של התובעת ולא ברור איזה צורך ציבורי היה בשימוש בביטויים אלו. למרות שנטען כי לא הייתה כוונה לפגוע בתובעת מעיון בפרסומים עולה רושם אחר".

בקביעת גובה הפיצוי התחשב השופט בכך שהפרסומים נעשו ברשת החברתית פייסבוק, שם "נקודת האיזון נוטה לעבר הערך של חופש הביטוי". עם זאת, הוא מצא כי חומרת הפרסומים והיקפם מצדיקים פיצוי משמעותי.