"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוח: שיעור פתיחת התיקים במשטרה ליוצאי אתיופיה גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה

בתחנת קריית מלאכי, שלושה מתוך כל ארבעה תיקים על תקיפת שוטר הם של יוצאי אתיופיה - בעוד חלקם באוכלוסייה הוא 2% בלבד • גם בתחנות משטרה אחרות יוצאי אתיופיה רבים נחקרים על סעיף זה • עורכת המחקר: "ייתכן שהשיקולים לא תמיד ענייניים ואובייקטיביים"

,עודכן
0השמעה
מפגין מול ניידת משטרה במהלך מחאת האתיופים.. צילום: אורן בן חקון

דוח מקיף וחדש של אגודת יהודי אתיופיה מצביע על תמונה מדאיגה במשטרה של שיטור יתר נרחב כלפי יוצאי העדה האתיופית בישראל.

חשד לשיטור יתר,צילום: גדעון מרקוביץ'

אחד הנתונים המטרידים בדוח הוא על תחנת המשטרה בקריית מלאכי, שבה שלושה מכל ארבעה תיקי תקיפת שוטר שנפתחו בתחנה ב־2023 נרשמו על שמם של יוצאי אתיופיה - קהילה המהווה רק 2% מאוכלוסיית ישראל. נתון זה המופיע בדוח הוא רק קצה הקרחון של תופעת שיטור היתר, שממשיכה ללוות את הקהילה האתיופית בישראל.

הדוח מבוסס על נתונים רשמיים שהתקבלו ממשטרת ישראל באמצעות בקשת חופש מידע, על ידי הקליניקה לרב־תרבותיות ומגוון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

הדוח חושף פערים דרמטיים בין שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה - העומד כאמור על 2% בלבד - לבין שיעור התיקים הנפתחים נגדם במגוון רחב של תחנות משטרה ברחבי הארץ. מתוך יותר מ־100 תחנות משטרה שנבחנו - בתחנת קריית מלאכי 75% מהתיקים בגין תקיפת שוטר נפתחו ליוצאי אתיופיה.

בענף חקירות צפון, שיעור פתיחת התיקים ליוצאי אתיופיה בגין תקיפת שוטר הוא 50% מכלל התיקים בסעיף זה בתחנה, ובתחנת אשדוד עומד השיעור על 31% מכלל התיקים בגין תקיפת שוטר בתחנה.

מחאת העדה האתיופית,צילום: גדעון מרקוביץ'

ממצא מטריד במיוחד מראה כי בעוד יותר מ־80 תיקים נסגרו מחוסר אשמה בשנים 2023-2022 עבור כלל האוכלוסייה - אף לא תיק אחד של יוצאי אתיופיה נסגר מחוסר אשמה.

מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, עו"ד רינה איילין גורליק: "גזענות יכולה להופיע באופן גלוי, אך גם באופן סמוי היא פוגעת באוכלוסייה שלמה. אנו קוראים למפכ"ל משטרת ישראל, רנ"צ דני לוי, לשים סוף לתופעה המגונה של פתיחת תיקים מרובה ליוצאי אתיופיה".

עורכת המחקר ד"ר דפנה שוורץ־אשר, שתציג את מסקנות הדוח בכנס "מעבר לסטטיסטיקה: הסיפור האמיתי של יוצאי אתיופיה במערכת אכיפת החוק", בשיתוף מכון ארווין קוטלר באוניברסיטת תל אביב, אומרת כי יש לתת את הדעת לכך שאין זו ההגדרה היחידה לשיטור יתר: "שיטור יתר יכול להתרחש כשפתיחת תיקי חקירה ליוצאי אתיופיה לא נובעת משיקולים ענייניים ואובייקטיביים, לא מגובה בראיות ועוד - גם אם שיעור פתיחת התיקים נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר