נהג שיכור. נדרש להמתין לשוטר לבדיקת שכרות. צילום: GettyImages

הנהג השיכור זוכה: לפקחית לא היתה סמכות לעכב אותו

הנהג, שנעצר על ידי פקחית סל"ע בת"א, עוכב על ידיה עד לבואו של שוטר • הנהג סירב לבצע בדיקת שכרות - דבר שעל פי חוק מעיד על "חזקת שכרות" • בית המשפט לתעבורה הרשיעו, אך לאחר ערעור הוא זוכה במחוזי: "זכויות הנאשם נפגעו"

מה שהתחיל בגזר דין של 30 חודשי פסילה ובקנס של 2,500 שקלים בגין נהיגה בשכרות, הסתיים בבית המשפט המחוזי בהסכמה של המדינה לביטול גזר הדין ולזיכוי הנהג. הסיבה: התברר כי הנהג עוכב על ידי פקחית של סיירת לביטחון עירוני בתל אביב - אשר לה אין כל סמכות לעכב נהגים בשל חשד לנהיגה בשכרות.

הנפיקו רישיונות נהיגה שלא כדין לנהגים שרישיונם נפסל בגין נהיגה בשכרות, נהיגה תחת סמים ועוד // דוברות המשטרה

הכל החל כאשר הנהג נסע ברכבו בשעת לילה מאוחרת ברחוב בגין בתל אביב. פקחית סל"ע (סיירת לביטחון עירוני) עיכבה אותו, לאחר שטענה שהנהג נראה לה שיכור בשל אופן נהיגתו - עד שיגיע שוטר לבצע לו בדיקת שכרות. הפקחית לא הציגה את עצמה ואת תפקידה, ביקשה מהנהג את מפתחות הרכב - והוא נתן לה. כששאל אם הוא יכול להמשיך בדרכו, היא השיבה בשלילה ודרשה ממנו להמתין לשוטר.

על פי כתב האישום, לאחר כ־20 דקות הגיע שוטר שדרש מהנאשם לבצע בדיקת שכרות. הנאשם סירב פעם אחר פעם, התנהג בצורה בוטה וקילל את השוטרים ואת הפקחית. למרות זאת, השוטרים נהגו עימו בנימוס. נציין כי החוק קובע שאם נהג מסרב לבצע בדיקה, הוא נמצא בחזקת שכרות. אגב, הסיבה שנתן הנהג לסירוב: "כי אני לא אוהב אותך".

בדיקת שכרות (אילוסטרציה), צילום: עמי שומן

נגד הנהג הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה, ושם הודה בנהיגה ובסירוב, אך טען שהסירוב שלו לבדיקה היה חוקי כי העיכוב הראשוני שלו על ידי הפקחית נעשה בחוסר סמכות בניגוד לחוק, תוך שהיא מציגה לנאשם מצג של סמכות. התביעה טענה, מנגד, שהסמכות של הפקחית נובעת מסמכות עיכוב בידי אדם פרטי, ושהגעת השוטר מרפאת את הפגם - ככל שהיה קיים בעיכוב על ידי הפקחית.

סגן נשיא בית המשפט לתעבורה, עופר נהרי, קיבל את טענת התביעה וטען שסירובו של הנהג משמעותו שכרות - אשר עליה ניתן ללמוד גם מהתנהגותו בשטח. לדבריו, עם כל הכבוד לזכויות העיכוב החשובות של הנאשם, הן אינן חזות הכל, והפקחית פעלה כדי לשמור על ביטחון הציבור. השופט נהרי הרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות וגזר עליו עונש של 30 חודשי פסילה. 

בית הדין לתעבורה (אילוסטרציה), צילום: אורן בן חקון

פרקליטו של הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד יואב נוריאלי, ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. הוא הדגיש כי האירוע עצמו נולד בחטא, בחוסר חוקיות מובהק, וכי סמכות עיכוב בידי אדם פרטי רלוונטית רק בעבירות פשע ואלימות, ולא בעבירות מסוג זה.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן־יוסף, הסכים וטען שהעיכוב הלא חוקי הראשוני שומט את הקרקע תחת המשך העיכוב על ידי השוטר, וטען כי מדובר בפגיעה חמורה בזכויותיו של הנאשם. הפרקליטות, מצידה, ניסתה לדבר על חומרת העבירה ועל איזון בין הזכויות, אך לבסוף הסכימה לקבלת הערעור בשל אי־חוקיות העיכוב על ידי הפקחית - והנאשם זוכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו