"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה תשלם: אסיר פלשתיני חלה בכלא - ויפוצה במאות אלפי שקלים

התובע, שריצה עונשי מאסר מרובים, טען בתביעתו כי רשלנות רפואית גרמה לו לנכות, כשניתוח שהיה צריך לעשות במועד מסוים בוצע רק כחמישה חודשים לאחר מכן • השופט קבע כי המדינה תפצה אותו בכ־560 אלף שקלים, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט

,עודכן
0השמעה
בי"ח רמב"ם. רשלנות משותפת. צילום: GettyImages

אסיר פלשתיני לא קיבל טיפול רפואי בזמן, דבר שגרם לנכות אצלו. הוא תבע את המדינה - ושופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אריה רומנוב, קבע כי המדינה תפצה אותו בכ־560 אלף שקלים, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

נפצע קל - ויפוצה ב-21.5 מיליון דולר (ארכיון)

התובע, שריצה עונשי מאסר מרובים, טען בתביעתו כי רשלנות רפואית גרמה לו לנכות. על פי התביעה, הוא חווה חולשה ברגליו ובגפיים העליונות במהלך תקופת מאסרו, ואורתופד שבדק אותו אבחן בעיית גב תחתון ורשם לו טיפול תרופתי. אולם הכאבים נמשכו, ולטענת התובע מצבו החמיר.

כמה חודשים לאחר מכן הוא הובהל למיון, ושם חשד נוירולוג כי המטופל סובל ממום בצווארו והמליץ על בדיקת MRI מיידית. עם זאת, הניתוח נערך בסופו של דבר רק כחמישה חודשים לאחר מכן בביה"ח רמב"ם.

לטענתו של התובע, משום שהיה אסיר הוא לא יכול היה לפנות בכוחות עצמו לרופא או לבית חולים ולבקש שיטפלו בו בדחיפות. עוד נטען, כי בגלל הטיפול הרשלני התובע איבד זמן יקר, שבמהלכו מצבו הבריאותי החמיר. לדברי התובע, הניתוח רק עצר את ההידרדרות במצבו והותיר אותו עם 50% נכות. המדינה טענה כי הטיפול שניתן לתובע לא היה איטי אלא מזורז, וגם אם הניתוח היה מבוצע מוקדם יותר לא היה בכך כדי למנוע את נכותו.

אסירים פלשתינים בכלא,צילום: צילום ארכיון: משה שי

בסיכומו של דבר, קבע השופט כי נזקיו של התובע מהדחייה בטיפול, לרבות הפסד השתכרות וכאב וסבל, עומדים על כ־1.3 מיליון שקלים. השופט ייחס 30% מחומרת מצבו הרפואי הנוכחי של התובע להתפתחותה הטבעית של המחלה בגופו, וחילק את 70% הנותרים שווה בשווה בין שירות בתי הסוהר וקופת חולים כללית, שאליה שייך האורתופד שבדק אותו בתחילה. כללית הגיעה עם התובע להסדר פשרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר