ריסס כתובות "מוות לערבים" וטוען: "לא מדובר בהסתה"

הנאשם שוהה במעצר כחודש ימים • בבקשתו להשתחרר ציין שהוא מוכן למחוק את הכתובות, ושעשה זאת בעקבות הטבח • השופטת השאירה אותו במעצר, אך שלחה אותו לתסקיר מבחן

בכתב האישום נטען כי הנאשם כתב את הכתובות "במטרה להסית לגזענות". צילום: דודי ועקנין

תושב הצפון יושב במעצר כבר כחודש ימים, לאחר שהואשם בכתיבת כתובות גרפיטי, וביניהן - "מוות לערבים". בימים האחרונים בית המשפט האריך את מעצרו לפחות בחודש נוסף, עד שיוגש תסקיר מבחן בעניינו.

ריססו בגז פלפל וצעקו "מוות לערבים": צעירים יהודים תקפו ערבים בירושלים

לפי כתב האישום, לפני יותר מחודש התקיימה עצרת מחאה במכללה האקדמית צפת נגד בניית מעונות סטודנטים הצפויים לאכלס גם סטודנטים מהחברה הערבית, שבה השתתפו כ־1,500 אנשים. הנאשם הגיע לרחוב לוחמי הגטאות בעיר כשהוא מצויד בתרסיס צבע אדום, שבאמצעותו ריסס על קיר את הכתובת: "7.10 לא נשכח".

"מניע של גזענות ועוינות"

בהמשך הוא הגיע בשנית לאותו הרחוב, ופעם נוספת כתב באמצעות הספריי, בהמשך לכתובת שריסס קודם לכן, את המילים "מוות לערבים". לאחר מכן ריסס על מבנה נוסף באותו הרחוב כתובת נוספת, שקראה "מוות לערבים".

בכתב האישום נכתב: "את כל זאת עשה הנאשם במטרה להסית לגזענות, בנסיבות המקיימות אפשרות ממשית שהפרסום יביא לעשיית מעשה אלימות, ומתוך מניע של גזענות ועוינות כלפי הציבור הערבי בישראל".

בכתב האישום מצוין עוד כי בעת שנעצר קילל הנאשם את השוטרים.

כתובות נאצה בירושלים (ארכיון), צילום: דודי ועקנין

המדינה ביקשה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, וציינה בבקשתה כי הנאשם היה מודע היטב לתוכן הדברים ולהקשרם. המדינה טענה כי חומרת דברים אלה מתעצמת נוכח מצב החירום שבו שרויה המדינה בימים אלה, ובעיקר נוכח העובדה כי בצפת נערכה הפגנה נגד אוכלוסיית סטודנטים ערבים.

מנגד, עו"ד יוסי אמר, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי ניתן לבחון אפשרות לשחרר את מרשו לחלופת מעצר. לטענתו, הוא שיתף פעולה כבר בראשית החקירה, הביע חרטה עמוקה והציע למחוק את הכתובות שריסס - ובכך יש כדי להקהות את עילת המסוכנות.

עורך הדין סבור כי מדובר בריסוס שלא מסית לפגיעה באוכלוסייה שאליה הוא מיועד, וכי הכיתוב נעשה על רקע אירועי 7 באוקטובר ועל רקע מצבו הנפשי של המבצע, שלשיטתו כלל לא התכוון לגרום להסתה לאלימות או לגזענות.

קיימות ראיות לכאורה

עוד טען עורך הדין כי במקרה אחר, בבקשה למעצר עד תום ההליכים של מאיסה עבד אלהאדי, שעניינה כתב אישום בעבירות של הסתה למעשי טרור ותמיכה לאחר שפרסמה אמירות מסיתות, לדידו, ברשתות החברתיות - היא שוחררה לחלופת מעצר.

כתובות נאצה רוססו על קיר בית הספר הדו־לשוני בשכונת קטמון בירושלים (ארכיון), צילום: ללא

השופטת רים בראנסה לא קיבלה את בקשת פרקליטו של הנאשם, אך שלחה את הנאשם לתסקיר מבחן והדגישה כי מתקיימות ראיות לכאורה למעשים, וכי המפקחות שהוצעו כדי לשמור על הנאשם במעצר הבית הן לא דמויות סמכותיות המציבות לו גבול.

"שקלתי את הצורך בחלופה שיהיה בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו, וזאת במיוחד נוכח הקלות הרבה שבה ניתן לבצע עבירות אלה.

"כאן הוא בהחלט המקום לציין כי אנו נמצאים כיום בעיצומה של מלחמה והשטח 'בוער', ומכאן שהבחינה צריכה להיות יסודית ומדוקדקת. על החלופה להיות כזו שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, באופן המאפשר שחרורו לאותה החלופה", כתבה השופטת בהחלטתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר