"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביהמ"ש בלם את הפרקליטות: איבדתם חומרי חקירה? לא תוכלו להמשיך בהליך הפלילי

לאחר שכתב אישום הוגש נגד נער בן 17 בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הפרקליטות איבדה חומרי חקירה מהותיים בתיק • הם סברו שניתן להמשיך כיוון שיש בידם הודאה של הנער • המדינה חזרה בה מכתב האישום

,עודכן
0השמעה
חומרי החקירה בתיק נעלמו. הפרקליטות רצתה להמשיך. צילום: דודו גרינשפן

הפרקליטות איבדה חומרי חקירה מהותיים בתיק פלילי שנוהל נגד נער בן 17, שנעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - ולמרות זאת, הם סברו כי ניתן להמשיך לנהל את התיק נגדו. הסיבה: יש בידיהם הודאה של הנער.

אחרי שביהמ"ש לנוער ציין את הקושי גם בהגשת כתב אישום וגם בניהול התיק בהיעדר המסמכים, המדינה חזרה בה מכתב האישום.

תחילה הוגש נגד הנער כתב אישום, אולם כשהסנגור ביקש לקבל לידיו את חומרי החקירה, התברר שהפרקליטות איבדה שלושה מסמכים חשובים מתוכם, ובהם דוחות הפעולה של השוטרים, הודעת השוטר שהיה תצפיתן וזיהה את הנער, והודעת השוטר שעצר אותו.

בניין פרקליטות המדינה,צילום: יואב ארי דודקביץ'

בעקבות זאת, עו"ד אכרם אבו לבדה, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי מדובר במסמכים מהותיים, וכי לאובדן חומר החקירה הרלוונטי לאישום, יש פוטנציאל משמעותי של פגיעה בהגנת הנאשם.

לדוג הרשעה

"חברתי רוצה לעבוד בשיטת הסלאמי, ולפי דבריה לדוג הרשעה כלשהי או לצאת עם משהו בתיק הזה", אמר עו"ד אבו לבדה בדיון. מנגד, נטען בדיון כי החומר שבידי התביעה מספיק כדי לבסס יסוד סביר להרשעה.

השופטת קטי צווטקוב־דורפמן קבעה כי אכן מדובר במסמכים מהותיים להליך וציינה את הקושי בהגשת כתב אישום ובניהול תיק בהיעדרם. "המאשימה סבורה שניתן בהיעדר חומרים כאלה להמשיך ולנהל הליך. נראה כי המאשימה שרויה בתפיסה מוטעית, כאילו הדרישה של מתן חומר הראיות להגנה עניינה רק בקיומו של חומר ראיות מרשיע. אך לא כך הדבר", כתבה השופטת צווטקוב־דורפמן.

"החובה לגלות חומר חקירה עניינה בניהול הליך הוגן, אשר מאפשר להגנה לנהל עניינו של הנאשם תוך שמירה על זכויותיו. חומרים שאולי אינם חשובים למאשימה יכולים לשמש להגנת הנאשם".

נוכח הערות בית המשפט, המדינה חזרה בה מכתב האישום והשופטת מחקה אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר