חמישה מטעני חבלה בבוידם: 20 חודשי מאסר לצעיר שהפך את בית הוריו לסליק נשק

האלימות משתוללת בישראל וגילם של המצטרפים לארגוני הפשיעה, יורד משנה לשנה.

לאחרונה בית משפט לנוער בחדרה גזר 20 חודשי מאסר ו-5,000 שקלים קנס, על צעיר שבעת שבהיותו בן 18, הפך את הבוידם של הוריו לסליק של מטעני חבלה. הוא טען להגנתו שמצא אותם בפח האשפה ולא ידע כי מדובר במטעני חבלה.

על פי עובדות המתוארות בכתב האישום, בהן הודה הנער, הוא החזיק חמישה מטעני חבלה מאולתרים שהורכבו מחמישה צינורות ובתוכם חומר נפץ פירוטכני בבוידם שמעל חדר השינה שלו בבית הוריו.

מדובר בנער שהיה תלמיד מתפקד, בעל שאיפות נורמטיביות והתנהגות נאותה. בתסקיר המבחן צוין כי עולה פער ניכר מן העובדה כי הודה במיוחס לו ולצד זאת, עדיין התקשה לקחת אחריות מלאה על העבירות.

לדבריו נהג לאסוף דברי מתכת על מנת להתפרנס ממכירתם. באחד הימים מצא צינורות מתכת במתחם לאיסוף אשפה הסמוך לביתו, ושמר אותם במחסן, טענתו הייתה שלא ידע שמדובר במטעני חבלה ושיש בהם חומר נפץ.

התביעה דרשה להחמיר בעונשו של הנער והדגישה כי מדובר היה במטעני חבלה זמינים לשימוש מיידי ושהיו יכולים להביא לפגיעה רחבת היקף. בנוסף, היא ביקשה להביא בחשבון את העובדה שתופעת הנשק הלא חוקי הפכה להיות מכת מדינה.

השופטת ליזי פרוינד, ציינה בהחלטתה כי מטרתם היחידה של מטעני חבלה הייתה פוגענית והחזקתם מהווה, הלכה למעשה, תקופת המתנה למימוש הדבר. "ממש בעת כתיבת שורות אלה, נשמעים הדי מחיר החזקת נשק בלתי חוקי על ידי אזרחים, כאשר מדי שעה כמעט, נוסק מחיר הדמים בגין רעה חולה זו", כתבה השופטת פרוינד.

היא הוסיפה כגרסת הנער לא אמינה: "נכונה הייתי לשקול טענה שנוצל בידי אחרים, גם זאת לא נרמז ולא נשמע, הנאשם למעשה מכחיש שידע כי באמתחתו מטעני חבלה או כל דבר אסור, שב וטוען עד היום כי עסק באיסוף ומכירת מתכות נזנחות לצרכי פרנסה. גרסה זו אינה יכולה להתקבל שכן, אם אכן כך, וכפי שתמהה גם קצינת המבחן, מדוע לא מכר את המתכת?".