אב מהשרון הואשם באיומים כלפי הגננת של בנותיו לאחר שאלו טענו כי היכתה אותן, ומכיוון שהקליט את השיחה עימה צוטטו בכתב האישום אמירות מפיו, כמו "אם תבואי לגן זה לא ייגמר טוב", שלכאורה לא משתמעות לשתי פנים. אך השופטת, שהעדיפה להאזין להקלטה, קבעה: "לא ננקט בשיחה טון מאיים" - וזיכתה אותו. כמו שאומרים בצרפתית - זה הטון שעושה את המוזיקה.
לפי מה שתואר בכתב האישום, בעקבות דברי בנותיו התקשר דן (שם בדוי) לגננת, ואמר לה: "תדווחי לעירייה שאחד מההורים ביקש ממך לא להגיע לגן, שלא יהיה מצב לא נעים, ואני אבדוק את מה שקורה". בהמשך הוסיף: "אני מטומטם בראש, אני משוגע עם תעודות, ועוד הדבר הזה שאני שומע...", וקינח ב"אם תהיי בגן מחרתיים, ביום חמישי, זה לא ייגמר טוב".
"מטומטם בראש"
כאילו לא די בכך, ומכיוון שהוא ידע כי הגננת לא מגיעה לגן בימי רביעי, התקשר דן למחרת בבוקר למנהל מחלקת גני ילדים בעירייה, ואמר לו: "כדאי מאוד שהיא לא תגיע מחר לגן". כוונתו בכך היתה לתת לאחראי שהות להשיב לו, אך כבר באותו הערב דן נעצר.
בבית המשפט התברר שאת הקלטת השיחה דן מסר מיוזמתו לחוקר, שכלל לא ידע על קיומה. "במצבי לחץ אני לא יודע להתבטא, והעדפתי שזה יהיה מוקלט כדי שהדברים שלי לא יתפרשו כאיום, שתהיה לי הוכחה אם היא תגיד משהו", הסביר.
עורך דינו, אבי כהן, טען כי דן "ביקש מהגננת לא להגיע לגן כדי שייערך בירור מול העירייה שאכן לא ננקטת אלימות כלפי בנותיו. הוא מוכן להניח שהמתלוננת חשה מאוימת, אך כוונתו לא היתה לאיים, ועובדה שהוא לא הסתפק בכך ואמר את הדברים גם לאחראי בעירייה". דן הסביר: "רציתי לראות מה הוא עושה בסיטואציה הזאת ולראות אם הוא נותן לי מענה, ובהתאם לזה אמשיך במהלכים שלי".
באשר לציטוט "אני מטומטם בראש ומשוגע עם תעודות", דן הסביר כי הוא סובל מנכות נפשית, מדיכאונות ומחרדות, "כתוצאה מדברים שעברתי בילדות. יכול להיות שבגלל זה היום אני כל כך חרד ועוטף את הילדים". בחקירתו הנגדית הוסיף דן: "לא אמרתי שאפעל או שאעשה משהו, אבל כשאני שומע על אלימות זה לא עושה לי טוב".
לשאלת התובעת מדוע אמר לגננת לא להגיע גם ביום חמישי, ולא ערך בירורים כבר למחרת, השיב דן: "משפט פה לוקח יותר מחצי שנה, אז את אומרת לי שב־24 שעות הייתי יכול להספיק לחקור את האמת?".
"הנאשם היה נסער"
שופטת בימ"ש השלום בראשון לציון קרן וקסלר קבעה שהאזנה לשיחה "מלמדת כי אף שהנאשם היה נסער, השיחה התנהלה על מי מנוחות עד לסופה, ולא ננקט בה טון מאיים. אני מקבלת את דבריו כי בעת השיחה לא היו רגשותיה של המתלוננת בראש מעייניו, אך לא די בכך כדי לגבש את היסוד הנפשי הנדרש.
"הדעת נותנת שהשיחה לא נעמה למתלוננת, וייתכן שאף חשה מאוימת, ולכן גם רישום השיחה בזיכרונה - כפי שבא לידי ביטוי בהודעתה במשטרה - לא משקף במדויק את הדברים שנאמרו. הנאשם אומר בשיחה שהוא 'ממליץ' ו'מבקש', ואף מציע לה לומר בעצמה לממונים כי התבקשה לא להגיע לגן עד לסיום הבירור שייערך - ולא 'אל תראי את הפרצוף שלך בגן', כאמור בהודעת המתלוננת", כתבה השופטת וקסלר בהכרעת הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו