דיירי בניין שמעו את שכנתם צועקת על אמה הקשישה, והסיקו מכך שהאם בסכנה. בעקבות זאת אושפזה הבת בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חודש, והייתה עלולה להתאשפז שוב אלמלא ערערה על כך לבית המשפט - שנוכח בתורו כמה קל לאשפז אדם כיום, גם אם לוועדה הרלוונטית במשרד הבריאות אין תשתית ראייתית לכך.
בעקבות שרשרת אירועים שהובילו לכך, הבת אושפזה בכפייה לראשונה בחייה בטענה כי מנעה מאמה טיפול רפואי - בעקבות תלונות השכנים, כאמור. אלא שבתום האשפוז הכפוי, לדאבונה הרב, הורתה ועדה מטעם משרד הבריאות לאשפז אותה למשך חודש נוסף. בשלב זה נכנסה לתמונה עו"ד נאווה נרזנגר מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שערערה על כך בשמה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
"מרשתי, שאושפזה בכפייה, היא זו שמסייעת לאמה, בעוד האם מסרבת לקבל טיפול תרופתי - ולא להפך", הסבירה עו"ד נרזנגר בפני בית המשפט.
היעדר הראיות - והנזק
השופט ציון קפאח קיבל את הערעור והורה לשחרר את הבת, לאחר שגילה תמונה שונה לחלוטין מזו שהציגה הוועדה.
"שוחחתי עם כל אחת מהשתיים בנפרד, והגרסה שמסרו זהה", ציין. "הטענה כי המערערת מונעת מאמה טיפול תרופתי הוכחשה על ידיהן. גם ניתן הסבר משתיהן כי האם היא שמסרבת לקבל מטפלת, וכי המערערת מכבדת את רצונה. האם הדגישה כי די לה בטיפול שהמערערת מעניקה לה".
בתוך כך, השופט מתח ביקורת חריפה על משרד הבריאות. "בפנייה לוועדה מצוינים גורמים, ובהם משטרת ישראל ועובדת סוציאלית", כתב בפסק הדין, "אך תיעוד כלשהו מהם לא היה מונח בפניה - והאמור לעיל הוא דוגמה מובהקת לנזק שנגרם כתוצאה מאי־איסוף התשתית הראייתית הנדרשת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו