"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האב טען ל"ניכור הורי" - ונדחה: "לא מיצית את הביקורים עם הילד"
האב תבע את בת זוגו לשעבר לאחר שעזבה לחו"ל עם בנם המשותף • הוא טען שהיא פעלה לניתוק הקשר ביניהם • השופט דווקא סבר אחרת: "התנהלותו צופה יותר פני עתיד כספי ופחות פני עתיד הורי"
ילד בדיכאון. צילום: Getty Images

האב טען ל"ניכור הורי" - ונדחה: "לא מיצית את הביקורים עם הילד"

האב תבע את בת זוגו לשעבר לאחר שעזבה לחו"ל עם בנם המשותף • הוא טען שהיא פעלה לניתוק הקשר ביניהם • השופט דווקא סבר אחרת: "התנהלותו צופה יותר פני עתיד כספי ופחות פני עתיד הורי"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד בת זוגו לשעבר ואם בנו בטענה לניכור הורי, אחרי שזו עזבה עם הבן לחו"ל. השופט ארז שני חייב אותו בהוצאות משפט בסך 45 אלף שקלים, וקבע כי התנהלותו מונעת מהניסיון לא לשלם מזונות.

בתביעה האזרחית שהגיש האב נטען כי הוא חי בזוגיות עם האם, אזרחית זרה, במשך כשלוש שנים. הם נפרדו כשהיא הייתה בהיריון. לטענתו, לאחר הלידה היא פעלה לניתוק הקשר ביניהם, ובשלב מסוים עזבה את הארץ לצרפת, ארץ מולדתה, ללא הסכמתו. גם שם, לדבריו, המשיכה למנוע קשר בינו לבין בנו - ולפיכך מגיעים לו פיצויים.

מנגד, האישה טענה, באמצעות עו"ד ענבר לב, כי האב הוא שהביא לניתוק הקשר. לדבריה, הוא כלל לא רצה בילד ואף לחץ עליה להפסיק את ההיריון. גם לאחר שיצאה מישראל, בהסכמתו, היא פעלה לקיום הקשר בינו לבין בנו. "רק כשהוא נדרש לשלם את המזונות בהתאם לפסק הדין שניתן בצרפת, הוא התעורר וביקש את זמני השהות", כתבה.

ילד משותף הוא לא צו מאסר

השופט שני קבע בפסק הדין כי אין מדובר בניכור הורי, כי האב ידע שהאם תרצה לעזוב את ישראל בשלב מסוים משום שאין לה שורשים בישראל והיא מועסקת על ידי גורם זר. "קיומו של ילד משותף לצדדים אינו 'צו מאסר' בישראל לאיש מהוריו", הסביר.

באשר לתובע, ציין כי הוא "תמרן עצמו למצב שבו לא מיצה את הביקורים, חדל מעשייה בפרקי זמן של שנים ולא שיתף פעולה עם מרכז הקשר - הכל כשהוא צופה יותר פני עתיד כספי ופחות פני עתיד הורי". לדבריו, האב לא הצליח להוכיח שהנתבעת פעלה בזדון או באי־שיתוף פעולה סביר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...