"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נפגע, תבע וזכה - אף שוויתר על זכות התביעה
העובד נפל מפיגום והפך נכה, חתם על הסכם ויתור על תביעות עתידיות נגד מעסיקו - ותבע אותו בכל זאת • טען: "אני לא יודע עברית" • השופט פסק לו פיצוי של 2.5 מיליון ש', וקבע: "לא בטוח שחתם מתוך הבנה מלאה"
פועלי בנין על פיגומים | צילום: דודו גרינשפן

נפגע, תבע וזכה - אף שוויתר על זכות התביעה

העובד נפל מפיגום והפך נכה, חתם על הסכם ויתור על תביעות עתידיות נגד מעסיקו - ותבע אותו בכל זאת • טען: "אני לא יודע עברית" • השופט פסק לו פיצוי של 2.5 מיליון ש', וקבע: "לא בטוח שחתם מתוך הבנה מלאה"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית המשפט ביטל לאחרונה הסכם שבו עובד ויתר על זכותו לתבוע את מעסיקו, והורה למעסיק לפצותו בכ־2.5 מיליון שקלים בגין נכות שנגרמה לו בתאונת עבודה. קביעתו של בית המשפט מגיעה לאחר שהתברר כי העובד חתם על ההסכם אף שאינו דובר עברית, והסתמך על שכנו שתרגם עבורו את הכתוב לערבית.

מ', תושב הרש"פ בן כ־60, נפל מפיגום בעת שעבד בבניין ונפגע באורח קשה. עקב כך הוא הוכר כנפגע עבודה, ונקבעו לו נכות צמיתה בשיעור של 100% ונכות תפקודית מלאה - מה שאפשר לו לקבל קצבת נכות.

פועלים בזמן עבודה, צילום: רויטרס

בד בבד, מ' הגיש תביעה אזרחית בביהמ"ש המחוזי בירושלים נגד ד', מעסיקו, אך הלה הציג הסכם שחתמו עליו השניים, שבו מ' ויתר על זכותו להגיש תביעה נגדו. ד' טען כי בתמורה הוא ויתר על זכותו לקבל מהביטוח הלאומי החזר של כ־60 אלף שקלים, שאותם העביר למ' לאורך כ־13 החודשים שלאחר התאונה. "מאחר שעשיתי מאמץ על־אנושי והוגן בנושא התאונה, מ' התחייב לא לתבוע אותי בשום תביעה אזרחית", ציין ד'.

מנגד, מ' ביקש לקבוע כי ההסכם פסול ובטל, לאחר שהתברר בביהמ"ש כי אינו יודע לקרוא בעברית, וכי במעמד החתימה תורגם ההסכם עבורו לערבית בידי שכנו. "ד' החתים אותי תוך ניצול מצבי הרפואי הקשה והמצוקה הכספית שבה הייתי שרוי בשל התאונה", טען.

שאלה של הבנה

השופט אריה רומנוב שדן בתביעה הורה על ביטול ההסכם, וחייב את ד', כאמור, בתשלום פיצויים למ'. "התובע הבין סובייקטיבית שאם לא יוותר על זכות התביעה, המעסיק לא יחתום על המסמכים הדרושים לו להגשת תביעה לביטוח הלאומי", ציין השופט.

לפיכך, קבע, "לא ניתן לקבוע כי התובע חתם על ההסכם בדעה צלולה ומתוך הבנה מלאה של משמעויותיו, יתרונותיו וחסרונותיו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...