צעיר דקר את בן זוגה של אימו לפני שנה לאחר שזה ביקש ממנו להחליש את המוסיקה אותה שמע בקולי קולות. השופטת חנה מרים לומפ גזרה עליו היום (שלישי) שנתיים מאסר לאחר שהרשיעה אותו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
על פי עובדות כתב האישום, לפני כשנה, בשעות אחר הצהריים, שב בן הזוג של האם לדירה לאחר שסיים את עבודתו. באותה עת, שהה הנאשם בדירה והאזין למוזיקה בעוצמת קול גבוהה. המתלונן ביקש מהנאשם להנמיך את המוזיקה, ובין השניים החל ויכוח ביחס לכך. בשלב זה, החל הנאשם לדחוף את המתלונן, אשר שהה באותה עת במטבח. הנאשם לקח סכין מטבח מהמגירה ודקר את המתלונן ארבע פעמים בבטנו ובמותנו. בעקבות מעשיו של הנאשם, נגרם למתלונן מצב מסכן חיים, הוא גם איבד תחושה בירך ימין והופנה לטיפול פיזיותרפיה ועם שחרורו מבית החולים, הומלץ לו על שיקום באשפוז בבית חולים שיקומי.
השופטת חנה מרים לומפ קבעה כי מדובר באירוע שהתגבש באופן ספונטני בעקבות ויכוח על עניין של מה בכך, ולא קדם לו תכנון מוקדם ולנאשם חלק בלעדי באירוע. עוד ציינה כי מידת פגיעת מעשיו של הנאשם בערכים המוגנים היא ממשית בהתחשב באופייה של התקיפה, וכמו כן, קיים בנזק פוטנציאלי ממעשיו, שכן אך בנס לא הסתיים האירוע בנזק בלתי הפיך למתלונן.
השופט גם ציינה כי בית-המשפט העליון קבע לא פעם כי שימוש באלימות, בפרט כאשר הדבר נעשה באמצעות שימוש בנשק קר כפתרון ליישוב סכסוכים, מחייב את בית המשפט להיאבק בתופעה באמצעות ענישה קשה ומחמירה וציטטה מפסק דין: "האלימות המתפשטת חושפת את החברה במערומיה מדי יום ביומו. האלימות אינה מפלה בין עיר לכפר, בין צפון לדרום, ובין זקן לצעיר. בצוק העתים אין מנוס מלנהוג במידת החומרה היתרה, יותר משהעבריינים צריכים לכך - הציבור צריך לכך. אחת המטרות המרכזיות של הענישה הפלילית היא כאמור הרתעת עבריינים בכוח, ל"מען יראו וייראו". תופעה זו של 'סכינאות' יש להדביר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו