חוקר פרטי, שהעביר לאדם דו"ח ובו פרטים אישיים של אחותו במהלך משפט המתנהל ביניהם בארה"ב, יפצה את האישה ב־37 אלף שקלים בגין פגיעה בפרטיותה - כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב.
בתביעה שהגישה נגד החוקר הפרטי, טענה האישה כי הוא סיפק לאחיה, תמורת תשלום, מידע אישי עליה תוך ביצוע עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק המחשבים. מדובר ברשומה עם פרטי הכניסות והיציאות שלה מישראל, כמו גם מידע על חשבונותיה בבנק, שאותם לטענתה הוציא הנתבע ממאגר מידע בעצמו או ביחד עם אחרים.
מנגד, טען החוקר כי האישה מנהלת זה שנים סכסוך משפטי משפחתי מול אחיה, שבמסגרתו הושתו עליה חיובים בסכומי עתק ובתגובה היא פתחה בארה"ב בהליך של חדלות פירעון. לדבריו, במסגרת הסכסוך המשפטי ביקש ממנו אחיה את דו"ח החקירה, ובעקבות הצגת הדו"ח בביהמ"ש ניסו עורכי דינה של האחות "להפחידו ולהדיח אותו מלתת עדותו או להשלים את החקירה בעניינה, לטעמו של החוקר".
עוד טען החוקר בביהמ"ש כי באותה עת הוא היה נתון למעקב, וכי "התביעה אינה אלא שלב נוסף במערכה המתנהלת כנגדי, בניסיון להלך עלי אימים כדי לשבש את הליכי המשפט המתנהלים בארה"ב. לא פגעתי בפרטיות התובעת, לא גרמתי לה עוול, לא הפרתי את הוראות חוק הגנת הפרטיות, ודו"ח החקירה הושג בדרכים חוקיות וללא כל כוונה לפגוע".
אלא שהשופט, אביים ברקאי, חשב אחרת וקבע כי במסירת המידע על הכניסות והיציאות של התובעת מישראל, החוקר הפרטי אכן פגע בפרטיותה. "אף שלחוקר פרטי מותר לפעמים, על פי החוק, לפגוע בפרטיותו של אדם", נימק השופט בפסק הדין, "פירוט כניסות ויציאות מישראל הוא בגדר מידע חסוי על פי דין, ובכל מקרה אסור לחוקר פרטי לחדור למאגרי מרשם האוכלוסין ולקבל מידע ביחס לאזרחים שונים".
"תום הלב אינו מכשיר את הפעולות"
השופט גם דחה את טענת הנתבע להגנת תום לב, וקבע כי "תום הלב אינו מכשיר ואינו מתיר פעולות שאסורות על פי דין".
על טענת החוקר הפרטי, שלפיה סגירת התיק הפלילי נגדו במשטרה מעידה כי לא עבר על החוק, כתב השופט ברקאי בפסק דינו כי "במלוא הכבוד, אין בכך דבר. העובדה שהרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום - אין בה כדי ללמד שלא נעשתה עוולה. יתרה מכך, לעיתים אפילו האישום מסתיים בזיכוי, ועדיין אירועי כתב האישום יכולים להצמיח טענות לעוולה שעוול הנאשם שזוכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו