"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם ערן צלגוב
"השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם ערן צלגוב, שתרגם מאנגלית שירים בקובץ "מכתבים מאפריקות", הוצאת פרדס

"השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם ערן צלגוב

"השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם ערן צלגוב, שתרגם מאנגלית שירים בקובץ "מכתבים מאפריקות", הוצאת פרדס

קרן דותן
, עודכן

ערן צלגוב - משורר, מתרגם (עדיף "משרגם" למעשה), משרבט ועורך שירה. פעיל ספרותי וחברתי. יודע 256 ספרות אחרי הנקודה ומה מתחרז עם קלמנטינה. עדיין אופטימי, לפעמים. בעבר עורך "דקה - כתב עת לשירה וביקורת", ועכשיו בהוצאת "רעב" הבאר־שבעית. ספר שיריו השלישי (או הראשון - תלוי איך סופרים) יראה אור בקרוב.

בספר שירים מ־54 מדינות. איזו אפריקה, או אפריקות, משתקפות ממנו?
"אין אפריקה אחת. זהו מרחב מדומיין שנוח לנו ב"מערב" (איזה מערב יש אם הכדור הוא עגול?) לאחד ליחידה אחת, כדי שלא נתבלבל, כדי שלא "נסתבך" עם עובדות, כדי שנוכל להקטין ולהקניט. התרגום, או מה שאני מכנה ה'שירגום', מאפשר להתקרב ולהסתכל, להושיט יד או להירתע. אני חושב שהתרגום מאפשר צניעות בעמדת המוצא והשתאות בנקודת היעד".

השירים תורגמו מאנגלית, לא משפות המקור. איך בתנאי תרגום כאלה מעבירים את דקויות הצליל המקורי?
"אמת. כן. בעיה. מה עושים? אז משתדלים. מתאמצים. אני בדרך כלל מחפש כל חומר שאני יכול על משורר/ת שאני נמצא מול המילים שלה/ו. אני מחפש קטעי וידאו וקול, לשמוע את השפה, את השיר במקור ובכלל. מחפש תמונות. ראיונות. להתקרב עד כמה שאפשר. כל תרגום הוא ניסיון בלתי אפשרי. תרגום על תרגום הוא בוודאי שכזה. האסופה הזו היא צעד ראשון. מהסס שראוי לבקר אותו בדיוק על הנקודה הזו. ואז לקום וללמוד את השפות ולהכיר את האפריקות בשפת המקור".

איפה השירים פוגשים את השירה הישראלית?
"ציינתי למעלה את מידת הצניעות - העברית היא שפה נפלאה, אבל היא כלוב זהב. השירה בספר מביאה תמונות חדשות שמאפשרת להזדהות למרות המרחק, אבל לעולם זה לא דומה בדיוק. המשורר המקסיקני אוקטביו פאס כתב: "השמש שעליה שרים בשירה האצטקית שונה מהשמש של המזמורים המצריים, אף על פי שהגוף השמימי זהה".

תרגומי שירה אהובים לעברית.
"'עשרים שירי אהבה וזמר נואש' לפבלו נרודה בתרגום טל ניצן, יותם בנשלום ותרגומו לניזאר קבאני, פרויקט תרגום השירה הפרסית של אורלי נוי, עידן בריר והאנתולוגיה של שירה אֶזידית".

שורות שמדברות לליבך במיוחד.
"מָתַי נִסְגַּר הַחוֹב?/ כַּמָּה זְמַן צָרִיךְ לַעֲבֹר/כְּדֵי לְפַצּוֹת עַל מְאוֹת הַשָּׁנִים בָּהֶן לְקַחְתֶּם/הַכֹּל בְּלִי לָתֵת דָּבָר בִּתְמוּרָה?" (קוואמה דאוז מגאנה). "אֲנִי לוֹמֶדֶת כִּי גּוּפִי לֹא נוֹעַד לְמִין/כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁכְשֶׁכֶת בְּמֵימָיו הָרְדוּדִים שֶׁל הָאֲגַם" (נגווטילו מאוויו מקניה).

קרן דותן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...