המשטרה: "לא ניתן לערער על סגירת התלונה נגד בנט"

המשטרה מונעת הגשת ערר עלהחלטתהיועמ"ש שלא לחקור את התלונה נגד ראש הממשלה נפתלי בנט בנוגע לחובות מפלגת 'הבית היהודי'. במסמך ששלחה המשטרה למתלונן, ארז צדוק, והגיע לידי "ישראל היום", נכתב: "הגשת ערר אינה מעשית הן פרוצדוראלית והן עניינית". המסמך חתום על ידי עו"ד לי פרל בהירי, רפ"ק חטיבת החקירות במשטרה.

סתירות למכביר

במשטרה מבקשים לנמק החלטתם בכך שצדוק כלל כלל לא הגיש תלונה: "עלי לציין כי פרוצדורלית לא הגשת תלונה ובדיקתנו נעשתה על סמך פנייתך בלבד", כתבה קצינת המשטרה לצדוק. תשובת המשטרה סותרת את תגובתה ל"ישראל היום" לפני כשבועיים, בה נכתב במפורש כי הפנייה של צדוק למשטרה הינה בגדר "תלונה", וצדוק עצמו כונה "המתלונן".

דהיינו, בתוך שבועיים בלבד שונמך צדוק למעמד של "פונה" בלבד, להבדיל מ"מתלונן" – שינוי הגדרה דרמטי שלשיטת המשטרה מאיין את זכותו להגיש ערר.

זאת ועוד, במענה לשאילתת "ישראל היום" מלפני כשבועיים, הסבירו במשטרה כי אם צדוק מבקש להשיג על סגירת התלונה, "עליו לעשות כן בהתאם לדרכים הקבועות בחוק סדר הדין הפלילי". כעת כאמור מציגים במשטרה גרסה שונה, על פיה לצדוק אין למעשה דרך חוקית "להשיג" על ההחלטה ("הגשת ערר אינה מעשית").

יצוין כי המשטרה כלל לא יידעה את צדוק בזמן אמת על סגירת התלונה, באוקטובר 2020, ורק בעקבות פניית "ישראל היום", שלחה לצדוק הודעה על סגירת התלונה. עם זאת, בהודעה זו לא צוינה עילת סגירה – כלומר לצדוק אין דרך לערער על ההחלטה. לדברי צדוק, הוא ידרוש לקבל לידיו את עילת הסגירה, ואם לא יתאפשר לו לערער - ינקוט באמצעים משפטיים.

במכתב של המשטרה צוין כי "פנייתך נבחנה במלואה וההחלטה שלא לחקור התקבלה על ידי האינסטנציה הבכירה ביותר – היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לפרקליט המדינה". כפי שפרסמנו בחודש שעבר, מנדלבליט סגר את התלונה, מבלי שטרח לגבות גרסה ממושא התלונה בנט או מהמתלונן צדוק. למעשה, הליך "הבחינה" לא כלל גביית עדויות.

"מריח לא טוב"

היועץ המשפטי של הבית היהודי, עו"ד אייל בר-לב, תקף בחריפות את החלטת מנדלבליט לסגור את התלונה, מבלי לבקש גרסה מבנט: "מריח לא טוב, הסוגיה הזו מחייבת לפחות חקירה", אומר בר-לב. "החובות של המפלגה עצומים. היא בבור מזעזע, חייבת סכומי עתק לנושים ולפעילי שטח ואין לי מושג איך היא תחזיר את הכסף". בר־לב סיפר כי ניסה בעצמו לפנות בנושא לח"כ ניר אורבך, ששימש כמנכ"ל הבית היהודי בתקופת בנט - אך לא זכה למענה ממנו.

תחת בנט, חובות הבית היהודי גדלו לפחות ב-20%, והסתכמו נכון לסוף 2018 – השנה האחרונה של בנט כיו"ר – ב-21.5 מיליון שקלים. מעבר לכך, מבקר המדינה קנס את המפלגה ביותר ממיליון שקלים וציין שהבית היהודי תחת בנט הוציאה מיליוני שקלים ללא אסמכתאות, כשהספרים לא שיקפו את כלל ההוצאות. בנט עצמו נדרש להחזיר עשרות אלפי שקלים שניסה להשית על המפלגה לאחר שגייס חוקר פרטי נגד יריבו בפריימריז. בדו"חות הכספיים של מפלגת הבית היהודי לשנת 2018, נכתב כי "על חובות בסך 2.9 מיליון שקלים נחתמו ערבויות אישיות" - אך לא מפורט מי חתום על הערבויות האישיות. רואה החשבון של המפלגה העיר על תקינות הדוחות – הערות שלא הופיעו בתקופה שקדמה לבנט.

ב'ימינה' טוענים כי "מדובר בטענות סרק ממוחזרות שנבדקו לעומק, ונמצא שלא נפל רבב בהתנהלותו של ראש הממשלה נפתלי בנט כיו"ר הבית היהודי".