חודשים ספורים לפני הכרזת המדינה הגיע ארצה ד"ר אהרון סינגאלובסקי, נשיא אורט העולמית, ולאחר שקיבל את ברכת הדרך ממנהיגי היישוב פתח בתל אביב את בית הספר הראשון לחיילים משוחררים, שיהווה את ראשיתו של החינוך הטכנולוגי בישראל. 78 שנים אחרי, ורשת אורט ישראל - כמו כל מערכת החינוך שנולדה יחד עם המדינה - מציגה שינוי כמעט דמיוני, כשתלמידים לומדים על מל"טים, מתמקצעים בעולם הסייבר, נבחנים בביו־טכונולוגיה ועוד, מתוך הבנה שהעתיד טמון בבני הנוער.
אחד מאותם צעירים שעשויים להוביל בעתיד את המדינה לעוד פריצת דרך טכנולוגית או מדעית הוא עמית ויצמן (17), תלמיד כיתה י"ב באורט מעלות. הוא רהוט, חד ועמוק, והיה ברור שיגלוש בטבעיות לשיחה אישית עם מי שכבר עשה דבר או שניים בחייו - תא"ל (מיל') מיקי בר, יו"ר דירקטוריון רשת אורט, רשת החינוך הטכנולוגית מדעית הגדולה בישראל. כיום מתחנכים בה כ־100 אלף בני נוער, ולמעשה כל תלמיד עשירי במדינה הוא תלמיד ברשת שחרטה על דגלה מצוינות, ערכים וחדשנות. מיקי - כיום יזם ומנכ"ל EFIX, בעברו טייס מסוקים, מפקד בסיס פלמחים של חיל האוויר וסמנכ"ל בתעשייה האווירית - היה בעצמו תלמיד באורט בעת לימודיו בתיכון. "גדלתי בבית ירושלמי עם אח ואחות", הוא מספר בפתיחת המפגש עם עמית, "אבא שלי היה 'טכנולוג', והיה חינוך לחשיבה טכנולוגית בבית. זה היה בתקופה שהתחום היה יותר מכני ופחות אלקטרוני, פחות תקשורתי. הבחירה הטבעית היתה להתנסות בזה, וכילד הייתי בחוגים שבהם בנינו כל מיני מכשירים חשמליים. כשהייתי נער החלטתי שאני רוצה ללמוד באורט ונכנסתי למסלול של הנדסאי אלקטרוניקה. לא המשכתי ללימודי הנדסאי בי"ג-י"ד כי מייד אחרי י"ב התגייסתי, אבל זה דבר שהיה טבעי במשפחה - הנדסה וטכנולוגיה".
מיקי בר: "להטיס מטוס זה שילוב של תכונות מולדות, וכמובן היכולת שלך לעשות אינטגרציה עם ראייה מערכתית שלמה. לימודים טכנולוגיים מאוד תורמים לזה"
תעודת בגרות טכנולוגית, שרשת אורט מובילה את הטמעתה, מהווה הסמכה המשלבת לימודים עיוניים עם התמחות מעשית מתקדמת. כדי להיות זכאי לה על התלמיד ללמוד מקצוע מדעי מורחב ומקצוע טכנולוגי (כמו הנדסת תוכנה, ביוטכנולוגיה או רובוטיקה), הכולל לרוב פרויקט גמר יישומי. המשמעות המרכזית של התעודה היא הענקת יתרון משמעותי בנקודות הזינוק בחיים: היא מהווה כרטיס כניסה ליחידות הטכנולוגיות המובחרות בצה"ל, מקנה בונוסים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה, ומאפשרת מסלול ישיר ללימודי הנדסאים (י"ג-י"ד).
"לי ולחבריי יש כיום אפשרות להשיג מידע כמעט בכל מקום ברשת", אומר עמית, "איפה אתה מזהה את הפער בין מידע לבין ידע אמיתי?". מיקי: "כשאני מסתכל על כל עולם הידע כיום, ברור שצריכה להיות לך מניפה רחבה. העולם כבר לא מחפש את מי שנמצא במקום צר - לדוגמה פיזיקאי שמומחה לגן מסוים או מתמטיקאי שעוסק במשוואות ונגזרות. נכון - אתה הולך היום לשאול את ה־AI, והצ'ט ייתן לך את מה שאתה רוצה, אבל אתה צריך לדעת מה לשאול, צריך לדעת לכוון. כמי שעוסק בסטארטאפים הרבה שנים, היכולת שלך להצליח זו היכולת לא לעשות את הדברים בדרך הרגילה, אלא כל הזמן לחפש את היציאה האחרת ולקחת סיכונים שצריך לנהל אותם".
עמית: "מה הוביל אותך ללמוד באורט כבר לפני 55 שנים?". מיקי: "בתקופתי באורט היו רק מסלולים טכנולוגיים, מתמטיקה ופיזיקה מורחב. מלכתחילה רציתי בית ספר טכנולוגי, וכבר אז זו היתה הרשת הגדולה והמשובחת ביותר. אחרי סקר קטן שעשיתי המורים נראו לי יותר מתאימים. אבל אני חושב שהבחירות של הנוער בזמנו היו קצת שונות בתפיסת העולם מאלו שכיום יש לבני הנוער בדור שלך. היום יש לכם הרבה יותר בחירה, בתי הספר יותר מגוונים. ומה גרם לך לבחור דווקא באורט מעלות?".
עמית: "המסלול הטכנולוגי עבורי היה בחירה ברורה מאליה. מילדות היתה לי זיקה מאוד גבוהה לתחום המדעי, מאוד אהבתי פיזיקה, מטוסים, הייתי קורא הרבה ספרים. אני חושב שהבחירה הספציפית באלקטרוניקה נובעת מהרצון שתהיה לי יכולת ליישם את מה שאני עושה לכישורים ישירים בחיים. באלקטרוניקה ובפיזיקה אתה יכול לקחת את מה שאתה עושה ולהשתמש בזה ולראות את התוצר מולך. אתה יכול לראות את זה עובד, לראות את המנגנונים מבפנים".
"מאמין בלקיחת אחריות"
המפגש ביניהם נערך בשדה התעופה בהרצליה, ולא במקרה. הוא החל לפעול לראשונה במלחמת העצמאות, ויש בו גם בית ספר אזרחי לטיסה. המקום הזה לא זר למיקי, שעדיין מטיס מסוקים אזרחיים כתחביב. בסוף הכל מתחבר, כאשר בשבועות האחרונים טייסי צה"ל ריחפו מעל שמי טהרן, ובלבנון עדיין אין הפסקת אש.
במהלך מלחמת לבנון הראשונה מיקי היה טייס מסוקים, ביצע גיחות מבצעיות רבות באזורי הקרבות, ובמהלך הקרב על הבופור חילץ תחת אש פצועים מחטיבת גולני במבצע שעליו זכה בצל"ש אלוף ממפקד חיל האוויר. מאוחר יותר, בעקבות אסון המסוקים ב־1997, התבקש על ידי מפקד החיל דאז, איתן בן אליהו, להקים את להק המסוקים.
עמית מסתקרן איך מהמסלול האלקטרוני בבית הספר עבר לכיוון הטיס. "כנער היו לי סוגים שונים של תחביבים", משיב מיקי, "ניגנתי בתזמורת, בניתי טיסנים, חיפשתי כל מיני דברים מאתגרים. בכיתה י"א יצאנו לקורס דאייה במסגרת הגדנ"ע והבנתי שלהיות באוויר זה משהו שמעניין אותי למרות שכל הנושא הטכנולוגי המשיך לבעבע בי כל הזמן. גם בטיסה יש הרבה מאוד טכנולוגיה - כל העיסוק בחשיבה שמפעילה טכנולוגיה מאוד מתקדמת. בכלל, הטכנולוגיה עוטפת אותך כל הזמן, והיכולת שלך למצות את זה בדרך כלל יותר טובה אם אתה עם ראש שמתאים לכך".
עמית מתעניין אם לימודים במסלול טכנולוגי מגדילים את הסיכוי להיות טייס. מיקי: "להטיס מטוס זה שילוב של תכונות מולדות, וכמובן היכולת שלך לעשות אינטגרציה עם ראייה מערכתית שלמה. לימודים טכנולוגיים מאוד תורמים לזה. אני טוען שלימודים טכנולוגיים הם בעצם סוג של שפת אם - אם אתה סופג זאת בגיל צעיר, אתה מדבר את השפה באופן טבעי. אם אתה לומד זאת בגיל מאוחר, טכנית אולי זה ברור לך, אבל פרקטית אתה צריך לחשוב כל פעם כי זו לא שפת האם שלך. מה לדעתך, כתלמיד תיכון, מסלול טכנולוגי ייתן לך בהמשך הדרך?".
עמית: "כמו שאמרת, מעבר לידע יש צורת חשיבה שונה שמתפתחת אצלך. כישורים של משמעת עצמית, תפיסה מרחבית, זה מאוד חשוב בכל תחום שאנחנו עובדים בו, וגם ספציפית בעידן הזה שאפשר לייעל בו כמעט כל דבר באמצעות בינה מלאכותית. אז אני חושב שאם אדע לשלב בין תחומי עניין שונים ולמצוא את החוט המקשר ביניהם זה יתרום לי המון".
עמית תוהה אם מיקי לא הגזים מעט עם גודש החלומות. מיקי: "לא, זה אפילו לא חצי. צריך לחלום כל הזמן. החדשנות והחיפוש אחרי הדבר הבא הם לב העניין. אני כיום מנכ"ל של חברה שעוסקת בפיתוח מטוס שהוא פורץ דרך עם טכנולוגיה שלא קיימת בעולם והולכת להיכנס למערכת הביטחון. זה משהו שעסקתי בו 25 שנה, ודווקא השנה הזאת הביאה הישג משמעותי. מה החלום שלך?".
עמית: "מאוד הייתי רוצה להיות טייס, אני חושב שיש לי את היכולת לממש את עצמי בתחום הזה. לטייס יש הרבה מאוד אחריות על הכתפיים, אני מאמין בלקיחת אחריות והתמודדות עם מצבים מורכבים".
ברשת אורט מלמדים כ־8,500 מורים ואנשי מנהל ב־264 מוסדות חינוך והשכלה, בתי ספר ומכללות הפרוסים ב־54 רשויות מקומיות - מקריית שמונה, שלומי וחצור הגלילית בצפון, דרך כפר סבא, תל אביב ומודיעין, ועד לערד בדרום ונווה מדבר. המורים הם הנדבך החשוב במערכת, והרשת עושה מאמצים אדירים להשקיע בהון האנושי.
עמית: "יש דמות חינוכית או מודל לחיקוי שהשאירה בך חותם?". מיקי: "אני אפתיע אותך, אבל זה היה מורה לתנ"ך. מכל בית הספר הענק הזה, דווקא הוא, מורה ותיק לקראת פרישה, 'מלמד' קראנו לו. הוא היה איש נמוך, אבל היתה לו נוכחות. כשהיה נכנס לכיתה - היה שקט. אדם מאוד מעניין, והכי יפה זה שהוא לימד אותנו, בלי שנבין, איך לאהוב מקצוע, מה זה פדגוגיה נכונה, אבל לא במילים מסובכות מדי. היתה יראת כבוד לאדם שאתה מעריך את היכולת שלו ואת הידע שלו, ולא משנה שהמטרה שלי לא היתה ללמוד תנ"ך. לימים, כשפיקדתי על אלפי אנשים, תמיד זכרתי את האישיות שלו".
עמית ויצמן: "באלקטרוניקה ובפיזיקה אתה יכול לקחת את מה שאתה עושה ולהשתמש בזה ולראות את היישום מולך. אתה יכול לראות את זה עובד, לראות את המנגנונים מבפנים"
עמית, שנמצא בימים אלו בשיא תקופת הבגרויות בכיתה י"ב, מספר על ענת דרורי, המחנכת שלו מחטיבת הביניים: "היא לימדה אותנו אשכול הומני וחינוך. אמנם בנושאים האלה ספציפית לא כל כך התעניינתי, אבל החותם שהשאירה בי היה בזכות זה שהיא אישה כל כך ערכית, בעלת ענווה ויכולת להזדהות עם ילדים בגילי".
עמית: "איזה בוגר אורט היית רוצה לראות?". מיקי: "אני בעיקר מסתכל על הבוגר ברמה הערכית, כאדם עם בסיס ערכי חזק, אדם שרואה את עצמו תורם לחברה, עם חוסן אישי, כזה שמוכן לעמוד באתגרים ומחפש אותם, אדם שרוצה להצטיין. אמנם הבסיס הוא לימודים ריאליים ואנגלית - לימודים משמעותיים שנותנים כלים טובים - אבל את כל הדבר הזה צריך לצקת קודם כל בבן אדם, במישהו שהוא טוב, בעל משמעות לחברה".
פיקוד הוא חינוך
אחרי שנים של קריירה צבאית וביטחונית, ולאחר מכן הצלחה בעולם העסקים, בחר מיקי בתחום החינוך ולפני שמונה שנים הצטרף לדירקטוריון הרשת, שבו הוא מכהן כיו"ר בחמש השנים האחרונות. עמית: "איך עוברים מפיקוד לחינוך?". מיקי: "קודם כל פיקוד זה הרבה חינוך, יש בזה הרבה דוגמה אישית, ערכים. אין מרחק גדול בין המורה שלך לבין מפקד טוב. נושא החינוך תמיד היה בתוכי. אל תשכח שמהצבא עברתי לתעשייה האווירית וגם שם יש בית ספר של אורט.
"מהר מאוד יצא לי להיות מעורב בפעילות של בית הספר, וככה בעצם חזרתי הביתה לרשת שבה למדתי בתיכון. כסמנכ"ל התעשייה האווירית היתה לי הרבה מאוד פעילות משותפת עם הנהלת אורט, הכנסנו את נושא המל"טים (מטוס ללא טייס) לרשת. כיום אלה כלי טיס שטסים בשמי איראן, ועל המעורבות שלנו בפיתוח שלהם קיבלנו את פרס ביטחון ישראל. כך שבאופן טבעי העיסוק בתלמידים שצומחים לתוך הטכנולוגיה הביא אותי לכאן".
עמית: "דיברת על איראן - איך אתה חושב שהתקופה הנוכחית תשפיע על הדור שלי?". מיקי: "הדור הזה, בצורה שמפתיעה אותי, מגלה בגרות ותעצומות נפש. אני מעריך שהתקופה הזאת תשאיר חותם, אבל בפרספקטיבה של זמן היא גם מוסיפה לחוסן. במובן מסוים עכשיו אפילו יותר קל להתגייס כי יש משהו באווירה שנוצרה שמקרב לשירות הצבאי".
בימים אלו חוגג מיקי יום הולדת 70, ועמית מבקש ממנו, לסיום, לאחל משהו לעצמו ולמדינה. מיקי: "שנמשיך לפרוח ולצמוח ולהתעצם. המדינה הזאת היא הסיפור של האנשים. אנחנו צריכים להיות מספיק אחראיים לאפשר לכם לגדול במדינה יותר טובה, וכך אתם כמובן צריכים לנהוג גם כלפי הדור שיבוא אחריכם. אני מאמין ומקווה שבשנה הבאה נראה שוב את הפריחה ואת השמחה בכל מקום".
*תודה לבית הספר לטיסה FNA Aviation הרצליה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו