ברגעים שבהם המציאות הביטחונית בישראל משתנה במהירות, יש מערכות שאינן יכולות להרשות לעצמן לעצור. בתוך אזורי תעשייה בפריפריה ממשיכים לפעול גם בשעת חירום קווים שמייצרים את אחד המוצרים הבסיסיים ביותר לציבור: חלב ומוצריו. הפעילות הזו מתקיימת גם כאשר האזעקות נשמעות, כאשר עובדים נדרשים להיכנס למרחבים מוגנים, וכאשר תנאי העבודה אינם אידיאליים כבימי שגרה.
מחלבת טרה בנתיבות היא אחת מאותן מערכות. מפעל שפועל ברציפות בתוך מציאות ביטחונית מורכבת, תוך ניסיון לשמור על אספקה סדירה של מוצרי יסוד לציבור. בין שינויים תפעוליים, מחסור בכוח אדם ואתגרים לוגיסטיים, מתנהל במפעל מערך ייצור שממחיש כיצד נראית תעשייה חיונית בזמן חירום.
מאז תחילת הלחימה, ובמיוחד לאורך החודשים שלאחר 7 באוקטובר, נדרשו מפעלים חיוניים בכל המדינה להיערך מחדש לא רק לתגובה מיידית, אלא לניהול שוטף ואספקה רציפה בתקופה של אי־ודאות. המשמעות היתה לעבור מתפיסה של מצב זמני לתפיסה של שגרה חדשה, שבה האיום הביטחוני על ישראל מכמה חזיתות, המחסור בכוח אדם (בין היתר בשל עובדים שגויסו למילואים במהלך המלחמה) והאתגרים הלוגיסטיים הם חלק בלתי נפרד מהתפעול היומיומי. במקרים מסוימים, גם במהלך סבבי הסלמה נוספים, דוגמת מבצעי "שאגת הארי" ו"עם כלביא", נדרש המפעל להתאים את עצמו שוב ושוב למציאות משתנה.
"מהר מאוד הבנו שזה לא אירוע קצר", אומר מנכ"ל טרה, טל וזנה, על היערכות החברה לאחר 7 באוקטובר, "זה תפס אותנו בהפתעה מאוד גדולה. אנחנו ספקים של גופים ציבוריים רבים, ובהם משרד הביטחון, ומעל הכל מחויבים לקהל הצרכנים שלנו שמחכה לפגוש את המוצרים על המדף. לכן, כבר במוצאי אותה שבת נוראה פתחנו את המחלבה לעבודה. לא עצרנו אפילו לא לשעה, גם בזמן שהאזור שרץ מחבלים. אנחנו פועלים בסביבה שבה צריך להיות מוכנים לשינויים כל הזמן. האחריות שלנו היא להמשיך לייצר לאורך זמן, לא רק להגיב לאירוע נקודתי".
טל וזנה: "אנחנו ספק גדול של משרד הביטחון וכבר במוצאי 7 באוקטובר פתחנו את המחלבה לעבודה. לא עצרנו אפילו לא לשעה, גם בזמן שהאזור שרץ מחבלים. אנחנו פועלים בסביבה שבה צריך להיות מוכנים לשינויים כל הזמן"
מאחורי האמירות על רציפות תפעולית עומדים סיפורים אנושיים קשים של אובדן וגבורה אזרחית. שחר קדמן ז"ל, שעבד במחלבה כטכנולוג, נרצח במסיבה שהיתה ליד מסיבת הנובה. הוא הוגדר כנעדר במשך יומיים, ואז הגיעה הבשורה הקשה על כך שנמצא ללא רוח חיים. עובד נוסף של טרה, ששהה עם אשתו אצל בתם, נרצח לאחר שנקלע למארב של מחבלים. טל חיימי ז"ל, שהיה נעדר במשך 70 יום עד שנודע דבר הירצחו, הוא בעלה של עובדת מטה ותיקה במחלבה. היא היתה בהיריון והמשיכה לעבוד מהבית לאורך כל תקופת היעדרותו, וגם לאחר הלידה המשיכה לעבוד עד שעזבה לאחרונה.
"העובדים שלנו רגילים להתרעות ולאזעקות, אבל באוקטובר הבנו שמדובר במשהו אחר שלא הכרנו", מספר וזנה, "החרדה והחשש היו מאוד גבוהים. מצבת העובדים ב־8 באוקטובר היתה פחותה, משום שהיו הרבה עובדים שבני משפחותיהם נפגעו או שחששו להשאיר את הילדים בבית. למרות זאת הפעלנו את קווי החלב הכי קריטיים בזמן שמשרד הביטחון הכפיל ואף שילש את התפוקה שנדרשה מאיתנו. ביום הראשון הפעלנו קווי חלב, בשני קווים של גבינות צהובות, ועד לסוף השבוע הכל עבד באופן מלא. יחסית למבנים אחרים בארץ, המבנה שלנו חדש ובסטנדרט מיגון טוב, אבל הבעיה היא תמיד הדרכים".
גמישות תפעולית
ייצור חלב ומוצרי חלב נחשב בישראל לפעילות חיונית. מדובר במוצר בסיסי שנמצא כמעט בכל בית, ולכן המשכיות האספקה שלו - גם במצבי חירום ובעיתות מלחמה - היא חלק מהיכולת של המשק לשמור על יציבות. במציאות של לחימה מתמשכת ושיבושים בשרשראות אספקה, הייצור המקומי מקבל משמעות רחבה יותר. בהקשר זה, תעשיית המזון מקבלת משמעות שחורגת מהיבט כלכלי בלבד. מעבר לתעסוקה ולתפוקה, מדובר בתשתית שמאפשרת לשמור על שגרה אזרחית גם כאשר חלקים אחרים במשק נפגעים או מואטים. היכולת של צרכן להגיע למדף ולמצוא מוצרי יסוד נתפסת כחלק מתחושת היציבות, גם בתקופות שבהן המציאות הביטחונית אינה יציבה.
על רקע ימי הלחימה המתמשכת והחשש הציבורי משיבושים באספקה, עולה ביתר שאת גם שאלת הביטחון התזונתי. עבור טרה, תפקיד הייצור מוגדר לא רק בהיבט העסקי אלא גם התפעולי. קווי הייצור ממשיכים לפעול, המלאים נשמרים, והמערכת כולה פועלת כדי למנוע פערים באספקת מוצרי יסוד. "תעשיית המזון היא חלק מהתשתית של המדינה", מוסיף וזנה, "זה נוגע גם לביטחון מזון וגם ליכולת של המשק להמשיך לתפקד. כשיש ייצור מקומי, התלות בגורמים חיצוניים קטנה".
אלא שהאתגרים לא הסתיימו בימים הראשונים של הלחימה. גם בחודשים שלאחר מכן נדרשה המחלבה להתמודד עם מחסור בטכנולוגים, במהנדסים ובמפעילים, בין היתר על רקע גיוסי מילואים ממושכים. כמו כן, היו קשיים שנגעו להובלת חומרי גלם ושינויים תכופים בתנאי העבודה. "מדובר במערכת שצריכה לעבוד באופן רציף", אומר וזנה, "כל עיכוב קטן יכול להשפיע על שרשרת שלמה. לכן יש צורך בתכנון מוקדם, בגמישות תפעולית וביכולת להגיב במהירות".
טל וזנה: "עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית נתיבות והקמנו קו חלוקה מיוחד, שדרכו סיפקנו מוצרים בהתנדבות לקשישים ולמבוגרים שלא יכלו להתפנות מהעיר. מעבר לכך, תרמנו משקאות, גבינות ומוצרי חלב רבים לכוחות הצבא שפעלו בשטח"
הגמישות הזו באה לידי ביטוי בניסיון להתאים את העבודה למצבת כוח אדם חסרה. הארגון האריך את המשמרות של העובדים מ־8 שעות ל־12 שעות, מה שדרש התאמה של כל המנגנון התומך - מהסעות ועד הסעדות. גם איסוף החלב מהרפתות היה אתגר חסר תקדים שבמחלבה נאלצו להתמודד איתו. וזנה: "בשלב הראשון לא היה אישור של משרד הביטחון ופיקוד העורף להכניס מכליות לאזורי העוטף. בימים הראשונים לא היה פתרון לקו הראשון של הרפתות, וחלקן נאלצו לשפוך את החלב או לשמור אותו במכלים. בהמשך הצלחנו להגיע אליהן ממוגנים ולחזור לאסוף מהן חלב".
מציאות אישית מורכבת
בנוסף לאתגרים אלה נדרשת המחלבה להתמודד גם עם תלות בטכנאים מחו"ל לצורך תחזוקת מערכות ייצור מתקדמות. מדובר בציוד מורכב שמצריך ידע ייעודי, ובתקופות של מתיחות ביטחונית והגבלות תנועה הבאת אנשי מקצוע לישראל הופכת למשימה מורכבת. "מחלבות מודרניות כמו שלנו מבוססות על כמות עצומה של ציוד ששום חברה בארץ לא מייצרת. הציוד מגיע מגרמניה, איטליה, צרפת או שבדיה", מסביר וזנה, "המכונות צריכות לעבור טיפולים, אבל בתקופת מלחמה אף אחד לא רוצה לבוא לפה. גם אם יש טכנאי שמוכן לבוא, הביטוחים של החברה שלו לא מאפשרים זאת, וכל עוד חברות התעופה הזרות של ארצות המוצא של הטכנאים לא טסות לכאן - הם לא יגיעו. היינו צריכים לפתור בעיות מבלי שיש לנו את הידע, לעיתים דרך שלט־רחוק ולעיתים באלתור פתרונות זמניים עד שהתאפשר לטכנאי להגיע".
נוסף על כך, ניהול כוח האדם בתקופה כזו אינו מסתכם רק בהיבטים תפעוליים. מדובר גם בהתמודדות עם מציאות אישית מורכבת של עובדים, חלקם תושבי האזור, שחווים את המצב הביטחוני מקרוב. הצורך לשלב בין דרישות העבודה לבין מציאות חיים משתנה מחייב התאמות גם ברמה הארגונית והאנושית. במהלך התקופה הושקעו משאבים בהכשרת מרחבים ממוגנים ובהתאמת נוהלי העבודה למציאות של אזעקות ואיומים ביטחוניים. "העבודה נמשכת תוך כדי התאמות", אומר וזנה, "יש מצבים שבהם צריך לעצור ולהיכנס למרחב מוגן, ואז לחזור ולהמשיך את הייצור".
בתוך המציאות המורכבת הזו טרה השקיעה רבות גם בתרומה לקהילה. "עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית נתיבות והקמנו קו חלוקה מיוחד, שדרכו סיפקנו מוצרים בהתנדבות לקשישים ולמבוגרים שלא יכלו להתפנות מהעיר", מספר וזנה. "מעבר לכך, תרמנו משקאות, גבינות ומוצרי חלב רבים לכוחות הצבא שפעלו בשטח. מקרה מיוחד שנגע בנו היה הפינוי של תושבי קיבוץ עין השלושה לנתיבות; העירייה הקצתה להם בניינים שטרם אוכלסו, ואנחנו דאגנו למלא להם את המקררים בבתים החדשים בכל מה שצריך - יוגורטים, גבינות וחלב טרי".
הצרכן מחפש ערך מוסף
הקשר בין המחלבה לבין הרפתות בדרום הפך למרכיב מרכזי בהתמודדות עם התקופה המורכבת שעוברים יישובי עוטף עזה. החלב שמגיע לנתיבות מיוצר בין היתר ביישובי העוטף, בהם זיקים, כרמיה, גברעם, אור הנר, ארז, מפלסים, נירים וחולית, וכן מהרפת בגבולות הפועלת בשיתוף עם קיבוץ בארי. למרות הפגיעות שספגו רבות מהרפתות, אלו מהן שעובדות עם טרה חזרו לפעילות. המשמעות היא שמערך הייצור המקומי הצליח להשתקם ולהמשיך לפעול, גם אם תחת מגבלות. הקשר הזה מדגיש את התלות ההדדית בין החקלאות לתעשייה בישראל, וכפי שאומר וזנה: "עצמאות תזונתית היא לא מושג תיאורטי. זו יכולת ממשית של מדינה לייצר לעצמה מזון".
לצד הניהול השוטף של המחלבה תחת תנאי חירום, נמשכת גם פעילות הפיתוח של מוצרים חדשים. זהו תחום שאינו נעצר גם כאשר תנאי העבודה משתנים, אלא במובנים רבים דווקא מתחדד. בעוד קווי הייצור מתמודדים עם אתגרים תפעוליים, צוותי הפיתוח ממשיכים לעסוק בזיהוי מגמות ובהתאמת המוצרים לצרכים המשתנים של הצרכן הישראלי. גלי קיצוני שריג, טכנולוגית המזון ומנהלת תחום פיתוח הגבינות בטרה, מתארת מציאות שבה הפיתוח אינו פועל במנותק מהמציאות הביטחונית, אלא מושפע ממנה באופן ישיר: "הצרכן מחפש כיום מוצרים עם ערך מוסף - פחות סוכר, יותר חלבון, התאמה לאורח חיים פונקציונלי, וגם תחושת ביטחון במוצר שהוא צורך".
לדבריה, אחת המגמות הבולטות ביותר בשנים האחרונות היא המעבר למוצרים פונקציונליים, ללא חומרים משמרים, כאלה שלא רק מספקים תזונה בסיסית אלא גם מעניקים ערך תזונתי נוסף. בתוך מגמה זו, קטגוריית משקאות החלבון הפכה לאחת הצומחות והדינמיות בשוק מוצרי החלב. אחת הדוגמאות לכך היא פיתוח והשקת משקה חלבון ללא תוספת סוכר, שהושק ביוני 2025 כחלק מהתרחבות בקטגוריית מוצרי החלבון. מדובר במהלך שממחיש כיצד פיתוח מוצר נשען על זיהוי מדויק של צורך צרכני ועל היכולת לתרגם אותו למוצר רלוונטי.
ההשקה הפכה בתוך זמן קצר לאחת המשמעותיות בקטגוריה, וחיזקה את מעמדו של המותג מולר בשוק. במהלך המחצית השנייה של 2025 הגיע המותג לנתח שוק של כ־26% בכלל קטגוריית משקאות החלבון ולכ־45% בקטגוריה של מוצרים ללא תוספת סוכר, נתונים שממקמים אותו כשחקן השני בגודלו בתחום. "זו דוגמה לאופן שבו פיתוח מוצר יכול לפגוש צורך אמיתי בשוק", אומרת קיצוני־שריג. לדבריה, הפיתוח מתבסס על שילוב בין מגמות עולמיות לבין התאמה לשוק המקומי: "אנחנו מזהים מגמות של בריאות, ומתרגמים אותן לצרכן הישראלי".
גלי קיצוני שריג: "משקה החלבון ללא סוכר הוא דוגמה לאופן שבו פיתוח מוצר יכול לפגוש צורך אמיתי בשוק. הפיתוח מתבסס על שילוב בין מגמות עולמיות לבין התאמה לשוק המקומי; אנחנו מזהים מגמות של בריאות, ומתרגמים אותן לצרכן הישראלי"
אתגר כפול בפיתוח
תהליך הפיתוח כולל שלבים של ניסוי, טעימה, בדיקות איכות והתאמה לייצור תעשייתי, תוך איזון בין ערכים תזונתיים, טעם, מרקם ויכולת ייצור בקנה מידה רחב. "האתגר הוא כפול", היא אומרת, "גם לפתח מוצר שעונה על הציפיות של הצרכן וגם לוודא שניתן לייצר אותו בצורה יציבה לאורך זמן". המגוון הרחב של מוצרי טרה כולל גבינות, חלב, יוגורטים, שמנות ומשקאות חלב, לצד תחליפי חלב ומוצרים פונקציונליים, דוגמת שוקו ללא תוספת סוכר, שנועדו לתת מענה לצרכים שונים. "יש צורך לתת מענה רחב", אומרת קיצוני־שריג. "הצרכן מצפה לגיוון, ואנחנו צריכים לספק אותו". הפעילות הזו מתרחשת על רקע מציאות שבה שאלות של ייצור מקומי, ביטחון תזונתי ושרשראות אספקה חוזרות למרכז הדיון הציבורי.
הפעילות של טרה מתקיימת כחלק מקבוצת CBC ישראל ומהווה חלק מהתשתית התעשייתית של המשק הישראלי. במבט רחב יותר, מדובר בתעשייה שממשיכה לפעול לאורך זמן תחת תנאי חירום. "עצוב להגיד, אבל מסבב לסבב זה נהיה פשוט יותר", מסכם וזנה. "ביום השני של מבצע שאגת הארי, כבר בראשון בבוקר, אימהות צעירות עזבו את הילדים והגיעו לעבודה. זה די טריוויאלי שמפעילי מכונה יגיעו - זה כמו צו 8 אזרחי, אבל ראינו התגייסות הרבה יותר רחבה, וזה היה מאוד מרגש. תעשיית המזון היא חלק ממערך החוסן של המדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו