תלמידי המכינה על שם רגב אמר ז"ל: "עבורנו הוא דמות ללכת אחריה"

רגב אמר - לוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים שחבריו כינו אותו "הנגביסט" - מצא את עצמו ב-7 באוקטובר בלב התופת, בשעה שהכוח שלו נתקל במארב קטלני בקיבוץ כיסופים. "הם נכנסו לשטח השמדה. נפתחת עליהם אש תופת, וכל שדרת הפיקוד נפגעת", משחזרת אמו, גילנית. למרות שנפגע בפלג גופו התחתון, רגב פעל בקור רוח הרואי וכשהבינו חבריו שהוא פצוע וניסו לחלצו, עצר אותם. הוא ידע שהניסיון להציל אותו תחת אש צולבת יעלה להם בחייהם.

"הוא אמר 'תעופו מפה', חלצו את עצמכם, אני מפה כבר לא יוצא, תצילו את עצמכם", ממשיכה אמו לתאר, "ושני החבר'ה האלה באמת ניצלו. יש משפט שרגב כל הזמן אמר - אתה נמדד כשאתה לא נמדד, ושם הוא לא נמדד. וזה כל כך אמיתי, וכל כך רגב". האב, דוד, מוסיף בגאווה מהולה בכאב: "הוא עשה משהו שבאמת האמין בו. והוא הלך בעיניים פקוחות למקום שאליו הלך".

הדרך של רגב לצנחנים לא הייתה מובנת מאליה. הוא לא היה הילד שהכל בא לו בקלות. "עבדתי בשדות בגליל המערבי, ושם כבר אמרתי לעצמי שכשיהיה לנו בן נקרא לו רגב", מספר דוד על שורשי השם המחובר לאדמה עוד לפני שנולד בנו. גילנית מתארת ילד שהיה צריך לגייס תעצומות נפש מול קשיים יומיומיים: "היו לו הפרעות קשב וריכוז, היתה לו בעיית ויסות חושי ועל הכל הוא היה צריך להילחם. ברגע שהוא התחיל לשחק כדור מים, הוא נחשף להצלחות ופשוט פרח. לפני הגיוס הוא עבר שני גיבושי סיירות ונלחם. רגב לא נשבר גם כשהודח מהמסלול בשייטת לא נשבר והמשיך".

נוכח בכל רגע ובכל מקום

העובדה שרגב עצמו נתקל בקשיים ולא ויתר מול אף אתגר הפכה לאחר נפילתו למצפן של המכינה שהוקמה לזכרו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון ונטמן בשדה נחמיה וההחלטה על אופן הנצחתו התקבלה כבר במהלך השבעה. דוד נזכר: "גילנית אמרה - אתה זוכר מה רגב אמר, שננציח אותו במעשים ולא באנדרטאות. אני רוצה להקים מכינה לזכרו". גילנית: "דוד ואני רק השליחים במכינה הזו, זה הכל רגב. אנחנו ממשיכים את מה שהוא ביקש".

כך קמה "דרך רגב" - שלוחה של מכינת גליל עליון בשדה נחמיה. המכינה אינה רק מוסד חינוכי, אלא בית לערכים של ציונות מעשית, מנהיגות והשפעה מתוך דוגמה אישית, אהבת הארץ וקבלת השונה. עבור החניכים, רגב הוא דמות חיה ונוכחת בכל רגע ובכל מקום. ניר, בוגר מחזור א', מספר: "לא ידענו שאנחנו הולכים להיות במכינה לזכר חייל וכבר ביום השני אמא של רגב העבירה לנו הרצאה, ומייד הבנו שיש פה משהו מעבר. כשאני חושב על רגב אני רואה מצוינות, דמות ללכת אחריה. אומנם לא הכרתי אותו, אבל אני רואה מישהו שכל החיים שלו הוביל, לא משנה איפה הוא נמצא. הוא לא היה הכי חזק במילים אבל המעשים שלו זה מה שהוביל אחריו אנשים".

מתן, גם הוא בוגר מחזור א', מוסיף: "יש לנו משפט יפה שמישהו אמר באחד המפגשים - רגב זה החבר הכי טוב שלנו שלא פגשנו בחיים".

החניכים ב"דרך רגב" פועלים בתוך הקהילה ומשפיעים על דור העתיד. ניר מספר בגאווה: "לקחנו חלק בפעילות הנעורים בקיבוץ והיינו פה עם הילדים, וכשאתה שומע תלמיד בכיתה ז' או ח' אומר לך שהוא מסתכל עליך ומבין שהוא רוצה ללכת לכושר קרבי, זה אומר המון"

על החיבור לדמותו של רגב מספר רועי, בוגר מחזור ב': "פעם בשבוע יש לנו 'שיעור רגב' שמעבירים לנו גילנית ודוד, או מישהו שהיה קשור לרגב בחיים - מורה שלו או לוחם שהיה איתו בצוות. אתה מתחיל להבין מי הבן אדם הזה ולמרות שלא הכרנו אותו, היינו באזכרה שלו ובכינו יחד עם המשפחה".

אלמה, בוגרת מחזור ב', מוצאת במכינה כלי לחיים: "אני לומדת איך אני יכולה לשפר את עצמי ותוך כדי גם לעזור לאחרים דרך המעורבות הקהילתית, כשאני נמצאת בתיכון ומתנדבת. זה הדברים הקטנים האלה שבונים אותנו כדי שנוכל גם להיות אנשים יותר טובים". מעוז, גם הוא בוגר מחזור ב', מוסיף: "את הסיפור של רגב הכרתי קצת דרך חברים וישר אמרתי שאני חייב לנסות את המקום הזה, כי רציתי לבוא ולהרגיש משמעותי, לקחת חלק מהסיפור הזה שנקרא דרך רגב".

"איבדתי בן והרחבתי את המשפחה"

על שפת הנחל, בשלווה של הצפון, במקום שאותו הכי אהב, נטמן רגב, בן 20 בנופלו. "הוא לא קבור בחלקה הצבאית של בית העלמין, לא היה לנו ספק שזה יהיה ליד הנחל", מסבירה גילנית ודוד מוסיף כשהוא מוחה דמעה: "היה ברור שזה המקום - הכי קרוב לנחל. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל שביל ישראל עובר היום ממש ממש פה".

גילנית מצביעה על הקבר הטרי ומתרגשת ממחווה של עוברי אורח: "הנה, יש פה עציץ חדש. השאירו לרגב". נדמה כי עבורה, המכינה היא התיקון האישי שלה ושל בנה: "אני כל הזמן אומרת - איבדתי בן אחד, אבל הרחבתי את המשפחה במחזור א' ב-45 ועכשיו בעוד ארבעים. רגב, כשהתמיין לשנת שירות, לא עבר. לא ראו אותו במשך שבעה מיונים, עד שהתקבל. אני רוצה כאלה, אני רוצה רגבים, לתת הזדמנות לילדים שעבורם הדרך לא קלה. היינו בכנס של צנחנים והיו שם שלושה חניכים שלנו, יצאתי משם עם כוחות שקשה להסביר. אמרתי - הצלחנו, על זה רגב בטוח גאה".