עמית סוסנה מדברת לראשונה: "כשאתה בשבי חמאס, אתה כל הזמן על הקצה - דברים יכולים להדרדר מהר מאוד"

עמית סוסנה, שנחטפה ב-7 באוקטובר מכפר עזה ושהתה בשבי חמאס במשך 55 יום, סיפרה היום (שני) לסוכנות הידיעות רויטרס על הקשיים בשבי, היחס הנוראי מצד המחבלים והחשש שהשבויים שנותרו ברצועה לא יוכלו לשרוד שם עוד הרבה זמן.

"הם לקחו אותי מהקיבוץ לרצועה," שיחזרה סוסנה את אותה שבת איומה. "החטיפה שלי הייתה מאוד אלימה. המשכתי להיאבק עד שבסופו של דבר המחבלים קשרו לי את הידיים והרגליים וגררו אותי על הקרקע. לקח להם יותר משעה להביא אותי לתוך הרצועה. הגוף שלי כאב והפנים שלי היו חבולות ונפוחות.

דואגת לחטופים שנשארו בשבי

סוסנה סיפרה שבמהלך השבי, היא הועברה ממקום אחד למקום אחר תחת שמירה כבדה של חמושים מחמאס. היא קיבלה מעט מאוד אוכל, השגיחו עליה גם בשירותים והיא הייתה קורבן לאלימות.

"הייתי לבד במשך כמה חודשים עם מחבלי חמאס. היה מעט מאוד אוכל, אם בכלל. החזיקו אותי בחושך ונאלצתי להתחנן ללכת לשירותים. כשכבר הרשו לי, אסור היה לי לסגור את הדלת".

"הם הזיזו אותי ממקום למקום, כל פעם היו שם מחבלים שונים, כולם חמושים. הוחזקתי במנהרות חמאס 40 מטר מתחת לאדמה. בקושי היה שם אוויר ומעט מאוד אוכל. היה שם חשוך, רטוב. הרגשתי כאילו נקברתי בחיים. הוחזקנו בתנאים נוראיים. אף אדם לא צריך לחיות בתנאים תת אנושיים כאלה".

עוד סיפרה סוסנה: "הרגשתי שכל רגע שם יכול להיות האחרון שלי. כל שנייה הרגישה כמו נצח. אני מקווה שהחטופים שעדיין שם מצליחים לשמור על האמונה ולהישאר חזקים, אבל גם הנשמות הקשוחות ביותר לא יכולות להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן".

"אסור לדבר, אסור לבכות"

"כשאתה בשבי, הכול מרגיש שברירי. אתה כל הזמן על הקצה. דברים יכולים להידרדר דרסטית בכל שנייה. אוסרים עליך לדבר, אוסרים עליך לבכות, אפילו אוסרים עליך לנחם חטופים אחרים כשהמצב קשה", היא אמרה.

סוסנה, עורכת דין במקצועה, התחבאה ב-7 באוקטובר בארון בממ"ד בזמן שהמחבלים פשטו על כפר עזה. היא הספיקה לכתוב למשפחתה: "נשמע שהם פה בחוץ, זה הדבר הכי מפחיד בעולם, נגמרת לי הסוללה".

דירתה של סוסנה נשרפה כליל, והממ"ד הפך לכוך מפויח. בעת חטיפתה, סוסנה תועדה נאבקת בשבעה חוטפים ואף מפילה על הקרקע אחד מהם.