הנס הפרטי של: רונית בן הרוש

במסגרת "הנס הפרטי שלי", פעילות דף הפייסבוק של ישראל היום לכבוד חג החנוכה, חג הניסים - הגולשים מספרים לנו על הנסים האמיתיים שקרו להם ואנחנו נשתף חלק מהסיפורים באתר ובעיתון.

רונית בן הרושסיפרה לנו על הנס האישי שלה:סיפור חייה של רונית מלא ניסים. הדרך שלה לא הייתה קלה, אך לצד קשיים רבים היו רגעי אושר, שמחה וגם ניצחון - היא זוקפת את כולם לבורא עולם, ומבקשת במעמד זה להגיד לו שוב, תודה.

"אם הייתי מספרת על כל הניסים שקרו לי הייתם צריכים לעשות כמה כתבות... אז אספר בקצרה רק חלק קטן מהם ואת הנס הכי גדול שהיה לי לבסוף". אחד מחלומתיה של רונית היהלהתחתן. ויותר מהכל רצתה ילד משלה. אבל צירוף מקרי של התרחשויות רעות הביאו אותה למצב בו כבר היה לה קשה להישאר אופטימית.

"למרות הכל לא הפסקתי להאמין, להאמין שיהיה טוב ולהאמין בקדוש ברוך הוא"

חברים ומכרים המליצו לי ללכת לרב שמעון אלפסי, שרבים עומדים אצלו בתור לייעוץ, הוא איש מקסים. כשפגשתי אותו הוא הורה לי להתפלל תפילה במשך 40 יום שבסופם אצא מהדיכאון ולאחר מכן אצליח גם למצוא חתן ושאתחתן בגיל 38. וכך היה. אחרי בדיוק 40 ימים קמתי והרגשתי כחדשה, ואחרי 40 ימים נוספים בדיוק הכרתי את הגבר שבעתיד הפך לבעלי.

כל הניסים תמיד קרו לי בחגים. את בעלי פגשתי בל"ג בעומר למשל."

רונית פותחת את ליבה ומספרת: "התחתנתי לבסוף ביום ההולדת שלי בגיל 38 בדיוק כמו שהרב אמר שיקרה. לפני כן הייתי תמיד מנסה לתרום לאחרים ולעשות כמה שיותר מעשים טובים, תרמתי מהכסף של הנכות שקיבלתי מביטוח לאומי לאלמנות ויתומים. הרב אמר לי אחרי שראה כל מה שעשיתי עבור אחרים: "את יכולה להפסיק לתרום, עשית מספיק בשביל אחרים, עכשיו תורך לקבל בחזרה.

עוד דבר שהייתי מקפידה תמיד לעשות זה לתרום בחג הפורים למשלוחי מנות לכאלו שלא יכולים להרשות לעצמם, והנה בחג הפורים קרה הנס שלי.

ניסיתי להרות בצורה טבעית, אך כלום לא עבד, ניסיתי הכל - הפריות, ניתוחים... הרופאים לא הבינו מה גרם לעקרות. הייתי הולכת להמון טיפולים, והרופאים לבסוף התייאשו. הם אמרו שיש לי רק 5% להיכנס להריון וכי ניסינו כבר מספיק, כלום לא עוזר והתרופות שהם סיפקו רק מזיקות לי ואין כל התקדמות.

פניתי שוב לרב אחר הפעם מפתח תקווה, הוא אמר לי שאני צריכה לעשות תיקון אחרון ולבקש מחילה מחבר שיצאתי איתו בנעורים ושכך תיפתח הדלת.

במשך כל התקופה הזו חמי גסס, ובערב ראש השנה הוא סיפר לי שחלם עלי וכי נכנסתי להריון בחלום. אחרי חודשיים הוא נפטר.

לאחר המלצות הגעתי לפרופסור ששמו "משיח", הוא החליט לא לוותר עלי ואמר" 'בואי נלך על כל הקלפים'. עברתי ניתוח בו הוציאו לי 15 ביציות, הרופא ניגש למעבדה, אך שם הודיעו לו דבר נורא. הוא חזר כשפניו נפולים והודיע שמיכל הזרע הגיע במצב מופשר וכי הסיכוי למצוא שם זרע חי הוא אפסי. אני למרות הכל לא הפסקתי להאמין, להאמין שיהיה טוב ולהאמין בקדוש ברוך הוא"

אגם היא הנס שלי. חזרתי ואמרתי לעצמי: "הקדוש ברוך הוא לא יאכזב אותי, והוא לא אכזב. לא יודעת אם הצלחתי להודות לו מספיק אז בעזרת הכתבה הזו אני יכולה להודות לו שוב ושאחרים ישמעו את הסיפור הזה, שלא יאבדו תקווה ושיאמינו. כל מה שעברתי, הייאוש, הרופאים שאיבדו תקווה, שלא נתנו לי סיכוי בגלל הגיל שלי - אבל האמונה שלי מעולם לא כבתה, והיא מה שהחזיקה אותי להמשיך ולנסות.

תודה לאל, הילדה בריאה לחלוטין. היום אנשים שואלים אותי אם אני סבתא שלה, ואני גאה להגיד - לא, אני אמא שלה".