אל תאמר "לא עוד"

ד"ר יצחק עזוז, מחנך ומרצה, נטל על עצמו משימה כמעט בלתי אפשרית - להבין ולהסביר את אירועי השואה ואת "פוטנציאל הנאציות שבאדם".

המשפטן האמריקני רפאל למקין טבע ב־1944 את המושג "ג'נוסייד", אבל עמים נהגו להשמיד זה את זה עוד משחר האנושות. אנתרופולוגים מספרים על "בית הקברות 117", שנתגלה בחפירות בצפון סודאן ובו שלדי גברים, נשים וילדים, מלפני כ־13 אלף שנה. המוות נגרם על ידי חיצים וגרזני אבן. התהליך הגיע לשיאו במאה ה־20, ודי להיזכר במה שהתחולל ברואנדה ובסודאן, ובמקומות רבים אחרים, ובמה שמתחולל היום בסוריה.

מתברר שהתרבות אינה מהווה בלם של ממש לרצח עם. התנועה הנאצית צמחה בלב ליבה של אירופה, על חורבותיה של רפובליקת ויימאר, שבה, חרף קשיים כלכליים, נהנו הגרמנים מדמוקרטיה מושלמת ומפריחת האמנויות והמדעים.

להתרגל לרצח עם. כריכת הספר (רסלינג)

ייחודיות השואה, קובע עזוז, היא שילוב קריטריונים גזעיים, שרובם מצוצים מהאצבע, ותיוג עם אחר כנחות ומזיק. הוא מספר על ה"זונדרווג" (הדרך המיוחדת) הגרמנית, של ציות ואהבה לשליט, שאינה דומה כלל לשיטות ממשל טוטליטריות אחרות, שביסודן כפיית מרות על הפרט, לעיתים נגד רצונו.

מדובר במשטר המבוסס על אידיאולוגיה שבה גזע החליף את הדת, ושהפך את "טוהר הדם" לערך עליון. היהודים הושמדו לא מנימוקי תועלת, אלא כחובה מוסרית. וההוכחה - הנאצים היקצו להריגת היהודים משאבים עצומים, גם כאשר החלו להיות מובסים על ידי בעלות הברית ונלחמו על קיומם.

לזאת התלוו תחושת עליונות תרבותית, זעם על התבוסה במלחמת העולם הראשונה, ודחף לאחדות לאומית. התגבש מושג ה"פולק", שבו גזע ולאומיות משמשים בערבוביה. הפשיזם האיטלקי היה חברתי, הגרמני - ביולוגי. במצע המפלגה הנאצית מ־1924 נכתב: "גרמני נאצי יכול להיות רק מי שמשתייך לגזע הגרמני".

כתשובה לשאלה "מה חשב הגרמני מהשורה כששמע על המתרחש במחנות?" מספר עזוז על רופא גרמני, לא נאצי, שנקלע לאושוויץ וכתב: "קשה להאמין, אבל אנו פשוט מסוגלים להתרגל לזה, למצבם הנורא של האסירים". לדעתו, קיימת בכל אדם תשתית נפשית המאפשרת לו לקבל, במרוצת הזמן, אפילו את האירועים הנוראים ביותר.

מחקרו של עזוז אמנם חוזר לעיתים על דברים שנאמרו ונכתבו, אבל הוא מעמיק, בהיר וסדור. ניכרת ידו הברוכה של פדגוג. ספרו רלוונטי, דווקא עכשיו, ויותר מתמיד; הקידמה הטכנולוגית לא זו בלבד שלא בלמה את הנטייה הרצחנית של המין האנושי, אלא נתנה בה רוח גבית. לחרדתנו, יותר ויותר עמים ממלאים מחסנים בנשק להשמדה המונית, בה בשעה שהתהליכים הנפשיים והחברתיים שחוללו את השואה לא השתנו כלל. ¬

להבין את השואה, להבין את פוטנציאל הנאציות שבאדם / יצחק עזוז

רסלינג, 553 עמ'