"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אל תאמר "לא עוד"
ספרו של יצחק עזוז מלמד כי בכולנו קיימת תשתית להכיל את האירועים הנוראים ביותר
צילום: GettyImages // התהליכים הנפשיים שחוללו את השואה לא השתנו כלל. אדולף אייכמן

אל תאמר "לא עוד"

ספרו של יצחק עזוז מלמד כי בכולנו קיימת תשתית להכיל את האירועים הנוראים ביותר

דר אריאל אוקסהורן
, עודכן

ד"ר יצחק עזוז, מחנך ומרצה, נטל על עצמו משימה כמעט בלתי אפשרית - להבין ולהסביר את אירועי השואה ואת "פוטנציאל הנאציות שבאדם".

המשפטן האמריקני רפאל למקין טבע ב־1944 את המושג "ג'נוסייד", אבל עמים נהגו להשמיד זה את זה עוד משחר האנושות. אנתרופולוגים מספרים על "בית הקברות 117", שנתגלה בחפירות בצפון סודאן ובו שלדי גברים, נשים וילדים, מלפני כ־13 אלף שנה. המוות נגרם על ידי חיצים וגרזני אבן. התהליך הגיע לשיאו במאה ה־20, ודי להיזכר במה שהתחולל ברואנדה ובסודאן, ובמקומות רבים אחרים, ובמה שמתחולל היום בסוריה.

מתברר שהתרבות אינה מהווה בלם של ממש לרצח עם. התנועה הנאצית צמחה בלב ליבה של אירופה, על חורבותיה של רפובליקת ויימאר, שבה, חרף קשיים כלכליים, נהנו הגרמנים מדמוקרטיה מושלמת ומפריחת האמנויות והמדעים.

להתרגל לרצח עם. כריכת הספר (רסלינג)

ייחודיות השואה, קובע עזוז, היא שילוב קריטריונים גזעיים, שרובם מצוצים מהאצבע, ותיוג עם אחר כנחות ומזיק. הוא מספר על ה"זונדרווג" (הדרך המיוחדת) הגרמנית, של ציות ואהבה לשליט, שאינה דומה כלל לשיטות ממשל טוטליטריות אחרות, שביסודן כפיית מרות על הפרט, לעיתים נגד רצונו.

מדובר במשטר המבוסס על אידיאולוגיה שבה גזע החליף את הדת, ושהפך את "טוהר הדם" לערך עליון. היהודים הושמדו לא מנימוקי תועלת, אלא כחובה מוסרית. וההוכחה - הנאצים היקצו להריגת היהודים משאבים עצומים, גם כאשר החלו להיות מובסים על ידי בעלות הברית ונלחמו על קיומם.

לזאת התלוו תחושת עליונות תרבותית, זעם על התבוסה במלחמת העולם הראשונה, ודחף לאחדות לאומית. התגבש מושג ה"פולק", שבו גזע ולאומיות משמשים בערבוביה. הפשיזם האיטלקי היה חברתי, הגרמני - ביולוגי. במצע המפלגה הנאצית מ־1924 נכתב: "גרמני נאצי יכול להיות רק מי שמשתייך לגזע הגרמני".

כתשובה לשאלה "מה חשב הגרמני מהשורה כששמע על המתרחש במחנות?" מספר עזוז על רופא גרמני, לא נאצי, שנקלע לאושוויץ וכתב: "קשה להאמין, אבל אנו פשוט מסוגלים להתרגל לזה, למצבם הנורא של האסירים". לדעתו, קיימת בכל אדם תשתית נפשית המאפשרת לו לקבל, במרוצת הזמן, אפילו את האירועים הנוראים ביותר.

מחקרו של עזוז אמנם חוזר לעיתים על דברים שנאמרו ונכתבו, אבל הוא מעמיק, בהיר וסדור. ניכרת ידו הברוכה של פדגוג. ספרו רלוונטי, דווקא עכשיו, ויותר מתמיד; הקידמה הטכנולוגית לא זו בלבד שלא בלמה את הנטייה הרצחנית של המין האנושי, אלא נתנה בה רוח גבית. לחרדתנו, יותר ויותר עמים ממלאים מחסנים בנשק להשמדה המונית, בה בשעה שהתהליכים הנפשיים והחברתיים שחוללו את השואה לא השתנו כלל. ¬

להבין את השואה, להבין את פוטנציאל הנאציות שבאדם / יצחק עזוז

רסלינג, 553 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...