אשפוז יום

ספרו של בטיסט בולייה הוא רומן המבוסס על בלוג מצליח. מדוע חשוב לציין שמוצאו של הרומן הוא מבלוג שכתב מתמחה בחדר מיון של בית חולים צרפתי? האם לא מספיקה היכולת שלו להסיט בעדינות את הווילון שמפריד בין המטופלים ובין העולם האדיש? האם לא מספיקה העובדה שהספר מציג דמות רחומה ומרתקת שמלהטטת בכנות בין הכבוד השמור לחדר המתים, הרצינות הרצויה במחלקה האונקולוגית והאבסורד שמביאים איתם חולים אל אולם הקבלה עצמו?

התשובה היא לא. תענוגות דומים, למי שמתעניין, אפשר למצוא בלא מעט בלוגים ברשת שמתאפיינים בדרך כלל בכתיבה אישית רגשנית, קצרה, בגוף ראשון. אלה הם האלמנטים, ה"טריקים", שהופכים כתיבה מהסוג הזה מושכת. למען ההגינות יש לומר שגם בולייה לא חף משימוש בהם, ולהלן בחירת הנושא המרכזי של ספרו - שמאפשר להשתמש במצבם המגוון של דיירי חדר המיון השונים על מנת לייצר רצף של סיפורים קטנים, מציצניים ומעניינים.

ייחודו של "אז ככה" טמון בעובדה שהצליח להוציא את עצמו מאזור הנוחות שהופך כתיבה מאותו סוג למעניינת בצורה כמעט אוטומטית ולקנות לעצמו זכות קיום גם בתור ספר, רומן ישן וטוב.

ההישג של בולייה מתאפשר הודות לעלילה דחוסה מאוד, המתארת בסך הכל שבעה ימים קדחתניים בחייו שלו עצמו כרופא מתמחה בבית חולים. יחד איתו נעים הקוראים בין המסדרונות, המעליות, הקומות השונות, ובין דלתות חדרי המטופלים שמאחורי כל אחת מהן מסתתר סיפור עם הרבה פוטנציאל ומעט זמן לטפל בו.

האישה עם הסרטן, האיש עם הנקע, הזקנה שסובלת מעצירות - בולייה מנסה לגשת לרשימת החלכאים הבלתי נגמרת בהומור הומניסטי בריא, ורוב הזמן מצליח. אבל דרך מסכת המנתחים בכל זאת מצטייר בית החולים כיקום זעיר וכאוטי שבו החידלון והתקווה מתגוששים ללא הכרעה ברורה.

טוב שכך: דוק העצב הקיומי ששורה על "אז ככה" הוא אחד הדברים שמעניקים לו אווירה אמינה ואחידה שרק מתחזקת כשבולייה נצמד אל סיפורם של החולים גם כשכבר ברור שלא יהיה סוף טוב.

כריכת הספר "אז ככה - סיפורי אלף לילה ולילה מחדר המיון"

בחירה נוספת, המסייעת להפוך את רצף הסיפורים הארוך לנרטיב קוהרנטי, היא התמקדותו של בולייה בחולים מסוימים על פני האלפים שבוודאי עברו תחת ידיו. במעבר בין כתיבה פרגמנטלית ובלוגיסטית לכתיבת רומן - המיקוד כמעט הכרחי. הוא מאפשר לבולייה לייצר עוגנים וקשר משמעותי מסביב לדמויות שגומלות לו באותו המטבע. אבל מעבר לפרטים הטכניים - האם הליווי הנאמן הוא לא מחווה שאנחנו מצפים מהרופא שלנו, מכל רופא?

לא זה המקום לשאול אם בסופו של יום משאת נפשו של כל בלוגר היא להיות סופר, ואם כתיבת בלוג יכולה להיבחן כספרות. אך מעטים הבלוגים שחוצים בהצלחה את המעבר לכתיבת רומן; בטיסט בולייה הוא בהחלט אחד מהם. ¬

אז ככה - סיפורי אלף לילה ולילה מחדר המיון / בטיסט בולייה

מצרפתית: רמה איילון; ספרית פועלים, 243 עמ'