אל תנסו את זה בבית

בן גולדייקר, מחבר הספר, הוא רופא ומדען, ובין השנים 2011-2003 החזיק בטור אישי בשם "מדע רע" (כשמו של הספר הנוכחי) ב"גרדיאן". גולדייקר מעדיף מחקרים רציניים ונתונים מבוססים על פני אנקדוטות ושמועות, ובספרו הוא יוצא למתקפה קשיחה, המנוסחת במידה רבה של הומור מושחז, נגד היחס הזול והצעקני של התקשורת, ובעיקר העיתונות, כלפי הרפואה והמחקר הרפואי.

כולם מכירים את משפט המחץ "מחקרים מוכיחים ש...". לפי גולדייקר, זה בדיוק מה שעושים רוב העיתונים. לטענתו, לתקשורת אין עניין להאיר את העיניים ולהרחיב את הדעת בנימוקים מבוססים, אלא לחולל סנסציות כדי למלא את הדפים או זמן השידור. אם צץ דיון כלשהו על עניין רפואי, למשל על החיסון המשולש, התקשורת תעדיף בדרך כלל לראיין זוג הורים מודאגים ולא מדען בקיא בתחום.

כריכת הספר (ידיעות ספרים)

גולדייקר יוצא בעוצמה גם נגד כמה תחומים ברפואה האלטרנטיבית. מבחינתו, אין הרבה הבדל בינה לבין עבודת אלילים. טיעוניו בהחלט משכנעים: המשפט "ההומיאופתיה עובדת מפני שתופעות הלוואי של תרופת וַיוֹקְס הוסתרו על ידי חברת מֶרְק" (עמוד 393) נשמע אמנם אינפנטילי עד גיחוך, כמו לבחור מכונית שחורה מסוג ב' כי במכונית הלבנה מסוג א' יש פנצ'ר, אבל מאפיין את הלך החשיבה של לא מעט מבין כוהני הרפואה האלטרנטיבית. ואם כבר מדברים על "מֶרְק", גולדייקר גם לא חוסך את שבטו ממעלליהן הנבזיים של חברות התרופות.

"מדע רע" מעניק כלים למי שאינם אנשי מקצוע – כמו רבים מאיתנו – לזהות מתי כתבה על מחקר רפואי היא חובבנית והאם המחקר המתואר בה ראוי להתייחסות רצינית. לדוגמה, בעיתון הארץ פורסמה לפני כחודש כתבה שבה נאמר כי "בניסוי חדש הוכח כי 60 שניות של מאמץ מרוכז משפרות את הבריאות ואת הכושר הגופני לא פחות מ-50 דקות של אימון מתון". פנטסטי, לא? אבל אחרי כמה שורות מתברר שהניסוי מבוסס על מדגם בן 27 משתתפים! ועם כמות כזאת יוצאים בהכרזה פומפוזית? יש עוד כמה בורות עמוקים בניסוי, והספר מסייע לאתר אותם.

גולדייקר נוקט בספרו במחווה לשכל הישר - האויב מספר אחד של התקשורת והפוליטיקה, וידידו הנאמן של האדם. הוא אף מעורר שאלות כלליות יותר על היחס בדמוקרטיה המודרנית ובמוסדותיה השונים כלפי "הציבור", כאילו הוא מין פרה מטומטמת, שלא מסוגלת ללעוס שום דבר יותר מורכב מקש. אלא שהרוב הגדול בהחלט ראוי ומסוגל ליותר מרבי מכר דלילים, המלצות של ידוענים ו"מחקרים מוכיחים ש...".
התרגום של עדי מרקוזה-הס מוקפד ורהוט, ומגלה אחריות ו"ראש גדול" כלפי הקורא הישראלי, באמצעות השוואות מלמדות בין בריטניה לישראל בנושאים הנידונים.

מדע רע / בן גולדייקר, מאנגלית: עדי מרקוזה-הס; עליית הגג, 448 עמ'