בוריס ג'ונסון לא יכתוב על שייקספיר

לפני כמה שבועות רעדה האדמה באירופה, כשהתבררו תוצאות משאל העם בבריטניה. הבריטים קבעו נחרצות: רוצים לצאת מהאיחוד. אך בעוד שרצון העם הבריטי היה ברור, השלכותיה של ההחלטה ההיסטורית עדיין לוטות בערפל. השבוע התבררה אחת מתוצאותיה, שכרוכה גם היא בהפתעה לא קטנה.

בוריס ג׳ונסון, ממובילי המאבק ליציאה מן האיחוד, ראש עיריית לונדון לשעבר, סופר פעיל למדי ומי שנכנס לאחרונה לתפקיד שר החוץ בממשלה הבריטית, החליט להקפיא את הפרויקט שעליו עבד במרץ - ביוגרפיה של שייקספיר שהיתה אמורה לצאת באוקטובר הקרוב לכבוד חגיגות ה־400 למותו תחת השם "חידת הגאונות".

לפי ה"גארדיאן", בקרב מומחים ליצירתו של שייקספיר הידיעה על גניזתה של הביוגרפיה המיועדת עוררה סערה זוטא, והדיווחים על כך שג'ונסון ייאלץ להחזיר את המקדמה הנאה שקיבל מהוצאת "הודר אנד סטוטון" לצורך כתיבת הספר, גרמו לסיפוק בקרב מתנגדיו. כמה מהם טענו בתוקף שעל אף טענתו של ג׳ונסון לגניזת הפרויקט בטענת מינויו לשר החוץ וחוסר זמן לכתיבה, הסיבה האמיתית שונה לגמרי וטמונה בעובדה שעד להודעה על הקפאתו של הספר שום מילה ממנו עדיין לא נכתבה.

כך או כך, באופן שאולי מאפיין את ההומור הבריטי, נראה שאחד מהנפגעים הראשונים של החלטת ההתנתקות ההיסטורית הוא אחד מסמליה הלאומיים - וויליאם שייקספיר.

לפי מייקל דובסון, חוקר בכיר של שייקספיר, הקפאת העבודה על הספר משקפת בהחלט את רוח הזמנים, שכן שייקספיר היה "יוצר אירופאי במובהק". רבות מיצירותיו התרחשו במקומות שונים ברחבי היבשת (ונציה, ורונה, פדואה, סיצילה), חלק מהן מושפע מיצירות שמקורן במדינות אחרות, שאותן, משער דובסון, קרא שייקספיר בשפת המקור. עם זאת, דומה שלמרות הגישה הפאן־אירופית של שייקספיר, תמיד יימצאו בממלכה מי שימשיכו ויכתבו על מורשתו.