שירה בוקעת בנקודות מפנה של החיים, כאשר הנפש נסערת וגואה; ניצחון ואהבה, אך גם בעיתות חורבן ומוות. ימי הקינה כימי האנושות. גלגמש, מלך שומר בשנת 2500 לפנה"ס, מקונן על רעהו אנקידו: "אני בוכה כאישה מקוננת אשא קולי", בתרגומו הנפלא של טשרניחובסקי. בשנת 2000 לפני הספירה נכתבה "הקינה על אור", העיר השומרית שנפלה בפני בני עילם, אשר מוצאם בדרום־מערב איראן של היום.
לקינה שפה משלה, המבדילה אותה משאר השירות. כדי להבינה אנו נדרשים לגאוניותו ולכושר ההבחנה החד של גרשם שלום. תולדות משפחתו משקפות את הקשיים בגיבוש זהות אידיאולוגית בקרב יהודי גרמניה בתחילת המאה ה־20. שלום (גרהארד) נולד בברלין ב־1897 למשפחה בורגנית יהודית. דרכיהם של שלושת אחיו התפצלו: ריינהולד בחר בלאומנות גרמנית, אריך נחשב לליברל וורנר מצא עצמו בסוציו־קומוניזם. וגרשם? הוא עצמו התמחה בשפות שמיות. ב־1923 קבע מושבו בירושלים, והוכר כגדול חוקרי הקבלה והמסורת היהודית. הוא היה בן בית בשני העולמות, המדעי והמיסטי.
כריכת הספר
גרעין הספר הוא מאמרו הקצר של גרשם שלום, "על הקינה ושירתה", שמקורו בכתב יד בן 17 עמודים. יש לקרוא אותו כמה פעמים ובאיטיות: לא רק כדי להבין, אלא כדי לחוש ולהפנים את הכתוב. במסע לתובנותיו של שלום אנו נעזרים במבוא מאיר העיניים של גלילי שחר ובכתבי עיון מעמיקים של עילית פרבר (השניים הם גם עורכי הספר) ושל לינה ברוך.
ייחודה של הקינה, לפי שלום, אינו פסיכולוגי, היסטורי או דתי, כי אם לשוני. שפת הקינה יושבת על הגבול בין השפה הגלויה, המספרת על אירועים ומחשבות, ובין השפה הנסתרת שאינה ניתנת לביטוי לשוני. ללשון הקינה מבנה מחזורי וחזרה כפייתית מכמירת לב, כמודגם בקינת דוד על אבשלום: "בני בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בני".
נוסף על כך, לקינה אופי מיתולוגי, הקשור מטבעו גם לסיפורי קסמים. מילות כישוף אינן יכולות להיות טרגיות. לשון הקינה, המתייצבת בגבול התיאור הנגלה, מאיינת את סיפור הכישוף ומותירה את הרובד המיתולוגי. בדרך זו יכלה היהדות לכלול את הקינה בתחומה.
אין להפריד בין לאומיות ודת, קובע גרשם שלום. קינות המונחלות מדור לדור הן חלק מהמהות הלאומית, מאחר שלקינה יש משמעות רק לילדי העם שזו קינתו. הראיה לכך היא מגילת "איכה", ובה קינה על חורבן בית המקדש, הנקראת בציבור בליל תשעה באב. הקורא, המתמודד עם ספר משובח ומרוכז זה, יבין את הקשר בין מורשת ושפת העבר, ובין האהבה והכבוד שאנו רוחשים למהותנו הלאומית היום.
הקינות - שירה, הגות ותוגה בעולמו של גרשם שלום, מגרמנית: טלי קונס; הוצאת כרמל, 174 עמ'