"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לפתוח לרווחה את דלתות החוויה

יציאתו לאור בעברית של כתבי אלדוס האקסלי מלמדת על השפעתו המכרעת על "תרבות הנגד" ו"דור הביט"

,עודכן
צילום: GettyImages // "כאשר דלתות התודעה מטוהרות, כל הדברים נראים כפי שהם". להקת "הדלתות" (1968), שנקראה על שם הספר

אלדוס האקסלי היה המחפש הנצחי. "היעד הסופי של האדם", כתב בספרו "הפילוסופיה הנצחית", "הוא דעת הבסיס של כל ההוויה, גילוי במעמקי הנפש של משהו הדומה או זהה למציאות אלוהית". להוציא עבודות מתחילת דרכו, דוגמת "דבר והיפוכו", שניתחו יחסי אנוש בחדות, הוקדשו חייו לחיפוש הנעלם מהתודעה, שהרי "הדחף להפליג, מעבר לעצמי המודע, הוא מהדחפים המרכזיים של הנשמה".

את שם הספר הנוכחי שאל מהמשורר והמיסטיקן בן המאה ה־18 ויליאם בלייק, שכתב: "כאשר דלתות התודעה מטוהרות, כל הדברים נראים כפי שהם", וגם מהסופר הבריטי הרברט ג'ורג וולס, שבספרו "הדלת בקיר" מגלה בן דמותו ליאונל ולאס, שגדל בבית חסר שמחה, דלת בקיר המובילה לגן קסום. "דלת אמיתית, קיר אמיתי, מובילה לאמת נצחית".

וכך, ביום ראשון, 3 במאי 1953, בביתו בלוס אנג'לס, בלע האקסלי ארבע עשיריות גרם מסקלין, חומר מעורר הזיות הנמצא בשורשי צמחי קקטוס מסוימים. שמאנים במקסיקו ובדרום אמריקה השתמשו בו בטקסים עתיקים, כמסייע לקשר עם עולם הרוחות. עימו היה הפסיכיאטר הקנדי האמפרי אוסמונד, שטבע אח"כ את המונח "פסיכדלי" (מגלה תודעה). החומר פעל כמה שעות, ובהן הם ישבו בסוכה בגנו של האקסלי, סיירו בדרגסטור בשדרות בברלי ונסעו בכביש הצר המתפתל על הגבעות שמהן נשקפת העיר. הצבעים נעשו זוהרים, המציאות נראתה אחרת. "הכל בהק באור פנימי ואינסופי במשמעותו".

כריכת הספר

האקסלי הסביר שמוחנו עושה אלימינציה של החוויה המושלמת, ומעביר לתודעתנו רק את החיוני לקיום. המסקלין מחליש את כוח הסינון־מיון ופותח לרווחה את כל דלתות החוויה. מאז הסבר זה חלפו כ־70 שנה, אך הזמן שחלף לא גרע ממשנתו, אשר ממנה צמחו התנועה ההיפית וגם תרבות סמי ההזיה.

ב־1963, כאשר גסס מסרטן בגרון, הזריקה לו אשתו, לפי בקשתו, מנה של סם ההזיה LSD. כדי שיפתח לו, לפי הבנתו, את השער למציאות האלוהית, שלה השתוקק כל חייו. אסור לטרוק את "הדלתות בקיר", אמר האקסלי, "אמונה ודת, קרנבלים וריקודים, שירה והתלהבות הן 'דלתות בקיר'. אך עלינו לפתוח דלתות טובות יותר, שהן החופשות הכימיות, והאנושות לא תוכל לוותר על גני עדן מלאכותיים".

הוא סבר שהמסקלין מזיק פחות מכוהל ומסיגריות, ו"חשוב לראות לכמה שעות את העולם הפנימי והחיצוני, לא כפי שרואה אותו בעל חיים העוסק באורח כפייתי בהישרדות". אותן הטענות נשמעות עתה מפי חסידי הקנאביס. קשה לי לקבל זאת, מה גם שההודעות על נזקים גופניים ונפשיים מהקנאביס הולכות ורבות. הגאון המיוסר האקסלי האמין בכל נפשו כי "האדם השב מבעד לדלת בקיר לא ידמה לאדם שיצא ממנה. הוא יהיה חכם יותר, אך פחות יהיר ובטוח". ¬

דלתות התודעה - עדן ושאול / אלדוס האקסלי, מאנגלית: שחר דיויה לב; עולם חדש, 150 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר