בטיסה אל מלתעות המפלצת

פותחים תיק:מטוס פרטי ועליו 11 נוסעים - חלקם עשירים ובני משפחותיהם - מתרסק אל האוקיינוס האטלנטי בדרכו מהאי מרתה'ס ויניארד לניו יורק. שני אנשים ניצלים מההתרסקות: צייר עם בעיות אישיות רבות, וילד בן 4, שהצייר מעמיסו על כתפיו ושוחה כל הלילה עד שהוא מביא אותו לחוף מבטחים. מאבק האיתנים להישרדות בים הוא כאין וכאפס לעומת מה שמצפה לצייר על החוף. מחד הפיכתו לגיבור עממי - תואר שממנו הוא נמלט כמו מאש, ומאידך ניסיון ציני של המדיה, במיוחד כתב רשת בעלת מאפיינים של פוקס ניוז, לקעקע את דמות הגיבור ואפילו להחשיד אותו כמי שהפיל את המטוס.

גבולות הז'אנר:התרסקות המטוס אינה הסיפור של "לפני הנפילה", או יותר נכון - לא כל הסיפור. במרכז הדרמה ניצבת ההתמודדות של סקוט בורוז, הצייר, עם כוחה האימתני של המדיה המודרנית - מגרסה מפרקת כל שתיכנס לחייו הפרטיים ותהרוס אותם תמורת רייטינג. כמי שיצר את סדרת המופת "פארגו", המחבר נואה האולי הוא בר סמכא בפירוק המנגנונים המניעים ומפעילים את המדיה. הספר כתוב נפלא, ואי אפשר שלא לחבב מישהו שכותב משפט כמו: "אכלתי פעם אפרסק... במדבר אריזונה, שהיה יותר טוב מכל הסקס שעשיתי כל החיים שלי".

מדד המתח:הרדיפה המטורפת של שדרן הטלוויזיה ביל קאנינגהם אחר סקוט יוצרת מתח עקבי גבוה לאורך כל הדרך. סקוט, המתקשה להתמודד עם המציאות גם בימים כתיקונם - קל וחומר במסגרת מלחיצה כל כך - עושה את כל הצעדים הלא נכונים, שכמובן רק גוררים אותו עמוק יותר אל הטריטוריה החשוכה של החשדות נגדו. מבהיל כמה קל ליפול למלכודת ולהפוך במחי מצלמה ומיקרופון מגיבור לנבל. אבל יש קתרזיס ויש גם נקודה ישראלית: מאבטח, אלא מה.

השורה התחתונה:"לפני הנפילה" הוא הרבה יותר ממותחן. הוא ספר מצוין על התמודדות האדם הקטן מול דורסנות המדיה, שמתוארת כאן כמפלצת הרעבה לשערוריות ולדם. ¬

לפני הנפילה / נואה האולי

מאנגלית: אסף שור; כתר, 422 עמ'