השאלון הקטן: "העברית משתנה בלי הרף"
"השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם שרון פרמינגר, מתרגמת "בבוא מותי" מאת ויליאם פוקנר (הוצאת פן) וכן תרגמה יותר מ־120 ספרים • מדור חדש
שרון פרמינגר תרגמה יותר מ־120 ספרים, שבהם "המין השני" מאת סימון דה בובואר, "גברת דאלוויי" מאת וירג'יניה וולף, "ג'יין אייר", "נשים קטנות", "הרפתקאות תום סויֶר" (תרגום שזכה בעיטור הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער) וכן ספרות עכשווית וקלילה יותר.
הספר הוא חלק ממפעל לתרגום מחדש של ספרי פוקנר. איך את מסבירה את החזרה אליו כעת?
"מכיוון שהעברית עדיין משתנה בלי הרף, חשוב מאוד לרענן תרגומים כל כמה עשרות שנים ולהנגיש אותם לדור החדש. מה גם שבמסגרת הפרויקט ייצאו גם ספרים של פוקנר שלא תורגמו מעולם לעברית".
מה היה הקושי הגדול ביותר בתרגום?
"הקושי העיקרי היה ועודנו לשמור על רובד לשוני 'אמצעי' בין העברית הגבוהה והפיוטית לבין השפה הרווחת כיום. בספרו של פוקנר הקושי מתעצם כי דמויותיו פשוטות ועממיות, ומדברות בשפה משובשת, אך הסופר שם בפיהן תיאורים פיוטיים שבהכרח מושכים את השפה כלפי מעלה".
כריכת הספר (הוצאת פן)
הספר תורגם לעברית ב־1980 בידי רנה ליטוין. איך התרגום שלך שונה?
"אינני נוהגת לקרוא תרגומים קודמים כי אינני רוצה להיות מושפעת מהגישה של קודמיי, מהבנתם את הספר ומהבחירות שעשו. חשוב לי לבוא אל הספר בעיניים רעננות לחלוטין".
מה היית רוצה לתרגם בעתיד?
"לשמחתי, זכיתי לתרגם כמעט כל ז'אנר אפשרי. עם זאת, אני נהנית במיוחד לתרגם ספרי ילדים, משום שברובם עדיין נשמרת רוח אופטימית. במהלך התרגום אני שוהה חודשיים־שלושה בתוך ראשו ונפשו של הכותב, ונעים לי הרבה יותר לשהות באווירה חייכנית ומסבירת פנים".
אפשר להתפרנס מתרגום?
"מלאכת התרגום מאפשרת חיים גמישים לגמרי, פנאי למלאכות־חיים חשובות אחרות (כגון גידול ילדים שלא במעונות) ושעות ארוכות של עיסוק באמנות ובשפה העברית הנפלאה שלנו. כך שגם בלי סכומים של היי־טק, זה בהחלט 'דיינו'".
ציטוט שמדבר לליבך במיוחד?
"כבר היה כמעט חצות והתחיל לרדת גשם כשהוא העיר אותנו. לילה בעייתי, עם סערה שהולכת ומתגברת; לילה שבו הבן אדם יודע שכמעט כל דבר יכול לקרות לפני שהוא יספיק להאכיל את החיות ולהגיע הביתה ולאכול ארוחת ערב ולשכב לישון עד שהגשם יתחיל. וכשהסוסים של פיבודי הגיעו, עם קצף על השפתיים, והרתמות הקרועות נגררות והרסן מסובך בין הרגליים שלהם, אז קורָה אמרה 'אדי באנדרן. היא מתה סוף־סוף'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו