"דרך של אישה אחת למצוא את קולה החדש"

הדס דושי־וקס היא מנהלת חנויות ספרים בדימוס, בוגרת החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. גרה עם משפחתה ברקפת שבגליל. "אוסף מפיות" (הוצאת כתר) הוא הספר הראשון פרי עטה.

איך נולד הספר?

"לפני ארבע שנים ניהלתי חנות ספרים גדולה בצפון הארץ ויערה שחורי (עורכת בהוצאת כתר) הגיעה לפגישה לרגל צאת ספרה. התוודיתי שאני כותבת ושלחתי לה את כתב היד. מאז החל מסענו המשותף".

הסיפור נפתח בנסיעה ללונדון. האם לונדון היא עבורך אתר ממשי או סמל למחוז חפץ?

"לונדון מבחינתי נמצאת תמיד ברשימת המשאלות האישית: יום אחד, אני מקווה, אפילו אפרגן לעצמי ואגור בה. מבחינת חמוטל, גיבורת הספר, לונדון היא הפסקה מהשגרה המתסכלת ונוצרת בה ההזדמנות להיות אחרת, מקצוענית, אישה, להיות בחברת גבר אחר ולצאת לחיפוש אחרי אלוף נעוריה - מבלי לחרוג משום גבול מוסרי".

כריכת הספר (כתר)

הספר עוסק באישה שמרגישה "לא ממומשת" אחרי שנים של גידול ילדים. את רואה ב"אוסף מפיות" ספר פמיניסטי?

"הספר פמיניסטי בדרכו. הוא לא מניפסט על מעמד האישה אלא דרך של אישה אחת למצוא את קולה החדש. ברור שהיא עשתה ויתורים על קריירה ונוחות לטובת גידול המשפחה ולטובת הקריירה של בן זוגה. אולי לא במודע. היא נמצאת בנקודה שמשהו מתחיל לחרוק והיא חסרת כלים וכוחות לשנות את המצב. בסוף הספר היא אחרת".

מי הקורא/ת שלנגד עינייך?

"הקורא שלי הוא קוראת. זהו ספר מאוד נשי וישראלי ומאוד עכשווי. בכולנו ישנה חמוטל, שדואגת לילדיה ולסביבתה, שנדרשת לענות על שאלות בנוגע לנישואיה; שבמקרה שהתמזל מזלה, יש לה חברת נפש שמחזיקה אותה ומעמידה לה מראה מול הפנים בשעת הצורך; שצריכה כוס קפה ברגעים מסוימים כדי לשמור על שפיות, רצוי בשקט ולבד".

ציטוט אהוב מהספר.

"כשהכול קרה, כשהעניין בער ושרף וחימם והרתיח את הלב לטמפרטורות לא מוכרות, מלמלתי לעצמי כל היום, 'חמוטל את זונה, את בת זונה, את נשואה לאיש פשוט וחכם וטוב שאוהב אותך. את בת זונה. ועוד שתי שניות יחלפו עד שבעלך יעשה אחד ועוד אחד, יחליף אות תחילית בסופית וימצא את הפתרון'. ועכשיו כבר לא הייתי בת זונה. אני הפסקתי. הפסקתי את הכול. את הפעילות, את ההתנדבות, את הבישול, את הקשר עם החברות הרחוקות, את ההורות הפעילה, ונזהרתי רק שלא לקרוס. שלא יראו. שאף אחד לא ישים לב".