עופר בר יהודה על המיג הסורי שנגרר מלבנון לישראל

בשיתוף אינפורמטיקס

בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה התנדב עופר בר יהודה, חרף היותו נכה צה”ל קטוע רגל, להתגייס כמפקד פלוגת צמ”ה. הוא לא דמיין לעצמו שתוך זמן לא רב הוא יגרור ממעמקי הסבך הלבנוני מטוס קרב סורי מסוג מיג שהופל שעות אחדות קודם לכן בקרב אויר על ידי טייס חיל האויר ישראלי.

אנו מביאים בפניכם פרק מרתק מתוך ספרו של עופר בר יהודה- “ציונות על רגל וחצי”

“…הגענו לחפ”ק חיש מהר ונדהמתי לראות את כל הקצינים הבכירים שהתאספו שם ובראש הרמטכ”ל רב אלוף רפאל איתן. למרבה הפתעתי על אף היותי קצין בדרגת סרן הייתי הקצין בעל הדרגה הזוטרה מבין כולם. סקרנותי התגברהוהקשבתי חרש לתרחיש. הוסבר לי כי זמן קצר קודם לכן נערך קרב אווירי ובסיומו הופל מטוס “מיג” על ידי כחותינו, היישר אל ליבו של יער ארזים כעשרים קילומטרים צפון מזרחית ל”אל עוזאי”. עקב כך ניתנה פקודה מאת הרמטכ”ל , לחלץ את ה”מיג” בשלמותו אל שטח כוחותינו ולהשיג בכך מידע מודיעיני חשוב.”

השיקולים הטכניים לפי עופר בר יהודה

בהמשך הפרק מפרט בר יהודה על השיקולים הטכניים שהובילו לקבלת ההחלטה לשליחתו למשימה הנועזת:

“הפקודה ניתנה בעקבות בקשתם של קציני חיל האוויר מהדרג הפיקודי הבכיר שנכחו שם בעצמם. מייד החל דיון אסטרטגי על האפשרויות על האפשרויות העומדות לרשותנו, ועד מהרה התברר שהייתי האדם שתלו בו את הצלחת המבצע. האפשרות לחלץ את ה “מיג” באמצעות מסוק שיירתם אליו נפסלה על הסף מכיוון שהמחבלים הפרוסים בכל רחבי האזור היו מנצלים את ההזדמנות ומנסים לפגוע בו באמצעות טיל כתף.

כעת נותרה האפשרות לחילוץ קרקעי וכולם הביטו אליי. כדי לגרור את ה”מיג” אל מחוץ ליער יש צורך בדחפור גדול- וכאן אני נכנס לתמונה

בר יהודה מספר על הביצוע

“אני צריך D7 וכוח אבטחה”, אמרתי בהחלטיות. הצעתי התקבלה. כעבור שעה ניגש אליי המג”ד בדאגה ואמר שעקב תנאי השטחוהסבירות הגבוהה להיתקלות עם המחבלים הרבים הפזורים שם, אין אפשרות להכניס כוחות רגלים והצבא לא ישלח כוח שיאבטח אותי. אבל אם אקלע למארב, יישלח חילוץ אווירי שנמצא בכוננות.

“זה אתה והמיג”, אמר לי בקול שבור.

חייכתי אליו והבטחתי שאצליח במשימה. המג”ד, שלא יכול היה לשאת את הרעיון שאצא למשימה ללא כוח אבטחה, ביקש ממני שאבחר את הלוחמים המובחרים ביותר, שיצאו איתי למשימה המורכבת והלא שגרתית וצירף אליי גם שתי מחלקות חי”ר ושני נגמ”שים מזוודים עם כל הציוד וכלי הנשק הנחוצים. כינסתי את הלוחמים לתדרוך ולאחריו לקחתי נשימה עמוקה. התחלנו לנוע בחסות החשכה, ה- D7 מוביל בפיקודי ומאחוריו סוגרים את השיירה שני הנגמ”שים. לאחר נסיעה שארכה כעשרים קילומטרים הגענו ליער ונעצרנו בפקודה שלי. היער היה סבוך ולא ניתן היה לעבור דרכו עם מטוס הנגרר מאחור. פניתי למפעיל הדחפור וביקשתי שיתחיל להפיל עצים כדי לפלס דרך רחבה דיה כדי שנוכל לעבור בה בחזור, עם ה”מיג”. וכך לאחר זמן מה של פילוס דרך בתוך היער הגענו ל”מיג”.

קצין חיל האוויר שהיה איתנו בכוח קרן מאושר. “איזה אוצר” הוא קרא בשמחה וניגש לבדוק את ה”מיג” מקרוב. לאחר שווידא כי כל הציוד הרלבנטי נמצא בשלמותו הוא פנה אליי וביקש שנתחיל במלאכה. בדיוק באותו רגע התקבלה קריאה בקשרשבישרה כי נחשפנו ועלינו להיות בדממה מוחלטת. נכנסנו לנוהל קרב והתמקמנו בעמדות ירי. בהודעה נוספת שקיבלנו נאמר לנו שזוהתה תנועה ערה בקרב המחבליםוכדי של נמשוך את תשומת ליבם וניגרר לקרב, עלינו להישאר במקום ולהמתין לבוקר.

בהמשך הפרק מתאר עופר בר יהודה את הקשיים הטופוגרפיים איתם נאלץ להתמודד הכוח וסכנת החיים הממשית שריחפה מעליו. פיסקת הסיום של הסיפור המתאר את המבצע יוצא הדופן מובאת כלשונה:

“עדיין לא עיקלתי את גודל הנס שאירע לי אבל הייתי משוכנע שיש עליי השגחה פרטית. כעבור דקות אחדותהמשכנו להתקדםללא עצירות נוספות עד לנקודת המפגש, שבה המתינו לבואנו הכוחות, וקיבלו את פנינו בקריאות שמחה וצהלה. המבצע הוכתר כהצלחה מסחררת.

ועוד קצת מידע על עופר בר יהודה

עופר בר יהודה, יליד שנת 1955, אב ל-6 ילדים וסב ל- 17 נכדים. בספרו “ציונות על רגל וחצי” מגולל את סיפור חייו למן ילדותו ברמת גן, דרך פציעתו בשירותו הצבאי במהלך מרדף אחר מחבלים בבקעה, חזרתו לשירות פעיל בצבא חרף היותו קטוע רגל במהלך מלחמת לבנון הראשונה, ועד לימים אלה.

סיפורו של עופר בר יהודה מגלם את ההוויה הציונית ואהבת העם והמולדת כמו גם נחישות לתת למדינה ורצון אין-סופי להעניק לזולת.

בר יהודה מתחזק חשבון פייסבוקשבאמצעותו הוא משווק את הספר,כמו גם חשבון יוטיוב ובלוג אישישפתח לאחרונה ובהם הוא מעדכן מעת לעת ידיעות חדשות ומעניינות שבחר לשתף עם הקהל הרחב. הוא מעביר הרצאות בנושאי אהבת המולדת, פציעה ושיקום וכן על רוח לחימה.

אודות הכותב

שמי אלעד כהן- נשוי ואב לשלוש בנות מקסימות. אני חובב ספרי הסטוריה, ביוגרפיות, לימודי הישוב היהודי הישן בארץ ישראל ומכור למחקרי שורשים.

בעיסוקי אני עצמאי –מומחה לשיווק באינטרנט. מדי פעם אני אוהב לשתף הגיגים ומחשבות על ספרים שקראתי ובהקשר זה העליתי את הפרק מהספר ציונות על רגל וחצי.

בשיתוף אינפורמטיקס