בשיתוף פזצט"א
לאחר עשרות שנים החליטו בצה”ל לרענן ולהכניס שינויים מסוימים בבחינות המיון הנערכות בצו ראשון ובתקופה שלאחריו, במטרה לשפר את תהליך האבחון וההשמה. אלו הם חלק מהשינויים שנכנסו כבר לתוקף, שכדאי להכיר.
מבחני ציון התאמה במקום מבחן דפ”ר
בעבר מועמדות ומועמדים לשירות בצה”ל היו עוברים מבחן דפ”ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני), אשר כלל סדרה ארוכה של שאלות בנושאים שונים – חשיבה כמותית, אנלוגיות צורניות ומילוליות, הבנת הוראות וכיוצ”ב. במסגרת השינויים הנוכחיים מוחלף מבחן דפ”ר במבחן ציון התאמה, המהווה מבחן דפ”ר אדפטיבי. למה הכוונה? ובכן, המבחן החדש נערך על ידי מחשב אשר “לומד” את הנבחן/ת מהתשובות לשאלות, וקובע את השאלות הבאות בהתאם. לכולם ניתנת שאלה ראשונית ברמה בינונית, ועל פי התשובה אליה ולשאלות נוספות נקבעות יתר השאלות במבחן. זה מאפשר לאבחן בצורה מהירה ומדויקת יותר, ולשפר את הסיכוי להתאמה טובה יותר לתפקיד העתידי.
כמו כן, במבחן החדש נוסף פרק חמישי של חשיבה צורנית, אשר הוכחה כיעילה במיוחד בקביעה שוויונית של יכולות המועמדים.
שינויים נוספים במבחן הדפ”ר כוללים מתן אפשרות לשיפור ציון עבור נבחנים שקיבלו ציון נמוך יחסית, התחשבות באבחון מטעם הנהלת בית הספר בו לומד/ת המועמד/ת ויתר שקיפות בפרסום פילוח הציונים, על מנת שהנבחנים יוכלו לראות היכן טעו והיכן צדקו.
ביטול הקב”א (קבוצת איכות) ומעבר לקבוצות תכנון (קב”ת)
שינוי נוסף וכולל יותר בצו ראשון ובתהליכי המיון לשירות הצבאי הוא ביטול של שיטת קבוצות האיכות (ה – קב”א, המפורסמת…) אשר נהוגה בצה”ל מאז שנות השישים של המאה הקודמת, ומעבר ל – קב”ת (ראשי תיבות של “קבוצות תכנון”).
מדד הקב”א נועד לקבוע בין היתר מי מתאימים לשירות קרבי או תומך לחימה ומאיזה סוג, והוא מורכב ממספר גורמים שונים – הציון במבחן הדפ”ר (אשר עובר כאמור שינויים משמעותיים, עליהם פורט לעיל) קבע כמחצית ממדד הקב”א, ויתר המדד נקבע על פי ראיון אישי וציון דרך כללי המתחשב בשנות הלימוד של המועמד/ת.
מדד הקב”ת החדש, לעומת זאת, יכלול קריטריונים רבים ומפורטים יותר, גם כן במטרה לשפר ולייעל את תהליך המיון, הקטלוג, ההתאמה וההשמה של מועמדות ומועמדים לשירות בצבא. בין היתר, יכלול מדד הקב”ת את מבחן הדפ”ר החדש והאדפטיבי (מבחן ציון התאמה), ראיון אישי הנערך במסגרת צו ראשון, ראיון אישי ביום המא”ה (יום מיון, איתור והתאמה אשר החל מנובמבר 2021 נערך גם לגברים ולא רק לנשים, כמו בעבר) ועוד.
לסיכום, השינויים הנכנסים כבר לתוקף במסגרת צו ראשון ותהליכי המיון וההתאמה של מועמדות ומועמדים לשירות הביטחון לקראת השירות בצה”ל אמורים לאפשר לצבא להבין ולמיין בצורה טובה יותר את החיילות והחיילים לעתיד, כך שיוצבו בתפקידים המתאימים להם יותר, כאלו בהם כישוריהם ויכולותיהם מנוצלים בצורה טובה יותר. מדובר בשינוי מבורך אשר צפוי להביא לשיפור משמעותי לצבא בכללותו ולחיילים עצמם גם יחד.
מתכוננים לצו ראשון? היכנסו למידע אודות הכנה לצו ראשון באתר פזצט”א. הקורס במסלול הכנה אונליין מבוסס וידאו ומשולב תרגולי זום לייב בהנחיית מדריכים מקצועיים.
בשיתוף פזצט"א