בשיתוף iprofile
למעשה, התפרחת מהווה סוג של דלקת של העור, היא מופיעה באזורים המכוסים באמצעות חיתול, כלומר אזורי הישבן, הירכיים הפנימיות ואיברי המין של הפעוט/ה. תינוקות רבים סובלים מהתופעה המציקה, התפרחת שכיחה בעיקר אצל תינוקות בני 4 חודשים עד 15 חודשים. למרות הסבל והדאגה כדאי לדעת כי ניתן למנוע את התפרחת השכיחה בעזרת טיפול ביתי קל.
מה התסמינים של תפרחת חיתולים?
לתפרחת חיתולים יש שני תסמינים מרכזיים המעידים על קיומה:
שינוי בעור התינוק – כולנו מכירים את הביטוי הנפוץ “חלק כמו עור הישבן של תינוק”, אך התפרחת גורמת לגירוי ולאדמומיות באזורים המכוסים על ידי החיתול. ברוב המקרים התפרחת מופיעה רק באזורים בהם החיתול נגע או מכסה את העור, היא מאופיינת בגוון אדום בוהק ולעיתים ניתן להבחין גם בחתכים ובקילופים של העור.
שינוי בהתנהגות התינוק –התינוק שלכם סובל מאי שקט, הוא חסר מנוחה, מרבה לבכות בזמן החלפת החיתול, מגע באזור הנגוע או בזמן הרחצה.
כדאי לדעת כי ברוב המקרים התפרחת מתחילה באזור הפרינאום ומשם היא מתפשטת לאזורים נוספים המכוסים על ידי החיתול. לכן, אם לא מטפלים בזמן התפרחת עלולה להגיע גם לאיברי המין ולאזור הבטן, וסבלו של התינוק רב. במקרים מסוימים מתלווה לתפרחת המציקה גם זיהום שניוני עקב חיידקים או פטריות.
את הזיהום הפטרייתי מאבחנים לפי המראה של האדמומיות המופיעה על ישבנו של התינוק שמתפשטת לכיוון איברי המין ולאזור הירכיים הפנימיות. אם מבחינים גם בשלפוחיות, בהופעת קשקשים או בהפרשות באזור – חשוב להגיע לרופא ילדים לצורך אבחון מקצועי והנחיות להמשך הטיפול.
מה הגורמים לתופעה הנפוצה אצל תינוקות?
הגורמים העיקריים לתפרחת תינוקות הם:
גירוי בעור שנוצר ממגע עם הפרשות – הגורם מרכזי לתופעה הוא חשיפה ממושכת להפרשות של התינוק הגורמות לגירוי העור העדין, הגירוי מזכיר תסמינים של כוויה כימית. חשוב לזכור כי הצואה והשתן של התינוק חומציים, לכן מומלץ להחליף בתדירות גבוהה יותר את החיתולים ויש לאפשר לתינוק להיות גם ללא חיתול כדי להקל על סבלו. אם התינוק מרבה לשלשל כדאי לשנות את התזונה שלו.
שלשול – תינוקות רבים סובלים משלשולים, לעיתים עקב שינוי בתזונה, והחומציות הגבוהה גורמת לגירוי העור הרגיש.
שפשוף העור – החיתול צמוד לעורו הרגיש של התינוק ועשוי לגרום לשפשופים לא נעימים בעור ולהיווצרות תפרחת.
תגובה אלרגית – עורו של התינוק מאוד רגיש, אם משנים את סוג החיתול או משתמשים במגבונים אחרים, העור עלול לפתח תגובה אלרגית לחיתול או למגבון החדש. לעיתים התגובה האלרגית נובעת משימוש מקומי בקרם או במשחה. העור הרגיש של התינוק עלול לפתח אלרגיה גם לסבון בו משתמשים בעת הרחצה.
זיהום פטרייתי – החיתול עוטף את עורו של התינוק ויוצר חום ולחות באזור, אך נוצרים סדקים דרכם גורמים מזהמים עלולים להיכנס ולהשתקע בקפלי העור, לכן נוצרים נקודות של תפרחת מקומית באזורים אלה.
עור מאוד רגיש – יש תינוקות עם עור מאוד רגיש הסובלים מתופעות כמו אטופיק דרמטיטיס או סבוריאה, הם נוטים לפתח תפרחת חיתולים.
תרופות – אם התינוק מקבל טיפול אנטיביוטי הוא חשוף להתפתחות התפרחת מאחר והאנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים הטובים שתפקידם למנוע זיהום פטרייתי, ובנוסף תרופות רבות גורמות לשלשול, לכן יש סיכון מוגבר לתפרחת החיתולים.
דרכי טיפול
- החלפת חיתולים בתדירות גבוהה, מומלץ להחליף חיתול מיד לאחר שהתינוק עשה צרכים.
- לאחר הסרת החיתול כדאי לשטוף את עורו של התינוק עם מים חמימים, ולאחר ייבוש למרוח קרם או משחה ייעודית כגון בפנטן
- רחצה יומית באמבטיה.
- הימנעות ממגבונים וסבונים המכילים אלכוהול וחומרי ריח.
- כדאי לאפשר לתינוק להיות ללא חיתול לצורך אוורור העור.
- ניקוי יסודי לאחר עשיית צרכים, בעדינות וללא שפשופים.
בהתאם לצורך וחומרת הבעיה יש להגיע לרופא, הוא יכול להמליץ על קרם אנטי פטרייתי או קרם המכיל סטרואידים. אם יש חשד לזיהום חיידקי הרופא ימליץ על אנטיביוטיקה לתינוק.
בשיתוף iprofile