השלכות של סחר בסמים מסוג מריחואנה בבתי ספר

בשיתוף תוכן שיווקי

בישראל, כמו בשאר המדינות בעולם, קיימת מידה נמוכה מאוד של סובלנות לגבי סמים בכלל ולגבי סמים אצל קטינים, בפרט. ההשפעה של סמים יכולה להיות הרסנית מכל הבחינות, ואקוטית, כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 18. אומנם הקנאביס נכנס למדיניות אי ההפללה בשנים האחרונות, וחלו הקלות בכל הנוגע לשימוש עצמי, אך כשמדובר בסחר קנאביס לקטינים, ההקלות האלו בטלות מיידית, והתמונה משתנה לחלוטין.

מה ההגדרה של סחר בסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים?

ראשית חשוב לציין כי החוק מבדיל בין החזקה לשימוש עצמי לבין סחר, בכל סוגי הסמים וגם בקנאביס. שימוש עצמי בקנאביס נחשב לכמות של עד 15 גרם, שימוש מסחרי נחשב לכמות שעולה על 15 גרם, גם אם לא הוכח סחר. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בסחר במריחואנה בבתי ספר.

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים מגדיר את עבירת סחר בסמים: “לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עזקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברישיון מאת המנהל”.

החוק קובע בהמשך עונש של עד 20 שנות מאסר, ואפשרות לשלילת רישיון, קנסות כספיים וחילוט רכוש.

סחר בסמים גם ללא קבלת תמורה כלשהי

מה שחשוב עוד להבין הוא כי גם אם נמסרו סמים ללא תמורה כלשהי, ללא תשלום, העבירה הזו עדיין תוגדר כסחר בסמים. כלומר, גם אם נאשם אומר כי הוא נתן את הסמים ולא דרש עבורם תמורה ולא קיבל עבורם כל תשלום, הוא עדיין יואשם בסחר.

כיצד מתייחס החוק לסחר במריחואנה לקטינים?

בואו נבדיל בין סחר אשר מתבצע על ידי קטינים, לבין סחר לקטינים אשר מתבצע על ידי בגירים:

סחר במריחואנה אשר מתבצע על ידי קטינים – בני נוער וקטינים מתחת לגיל 18, אשר עוסקים בסחר בקנאביס, עשויים למצוא עצמם עצורים, יוגש נגדם כתב אישום והם יכולים להיות מורשעים עם כתם שייגרר אחריהם לשירות הצבאי, ללימודים האקדמיים ולתעסוקה בשנים הבאות. בתי המשפט מתייחסים בחומרה יתרה כשמדובר בעבירות סמים המיוחסות לקטינים, בפרט כשמדובר בסחר.

עם זאת, חשוב לציין כי השופט מפעיל שיקול דעת בהתאם לנאשם העומד מולו, ושיקולים נוספים עשויים לעלות אל מול שיקולי הרתעה וענישה. לדוגמא, במקרה ת”פ 522/03, בית המשפט גזר על קטינה שבקרוב ימלאו לה 18 חודשיים מאסר על תנאי, בנימוק כי מצד אחד הצעירה עברה מהפך חיובי בחייה, אולם מצד שני, המשפט הפלילי וההרשעה יסייעו לשיקומה ועתידה של הקטינה.

במקרה אחר, בו קטין הודה בעבירות סחר בסמים, הספקת סם ושימוש בסם, החליט בית המשפט לא להרשיעו, בשל השיקולים הבאים:

1. במהלך תקופת המשפט סיים הקטין את הלימודים בבית הספר (כלומר, נשאר במסגרת לימודית עד סיומה).
2. הקטין לקח אחריות על העבירות והביע חרטה.
3. הקטין לקח חלק בקורס קד”צ ועתיד להתגייס לשירות צבאי סדיר.
4. הקטין בן למשפחה תומכת ומתפקדת.

בית המשפט החליט לא להרשיע את הקטין, אשר נתבקש לחתום על הסכם התחייבות של 3000 שקלים להימנע מעבירות לפי פקודת הסמים, ותרומה של 1000 שקלים לעמותת אל סם.

במקרה דומה נוסף, פסק בית המשפט על הקטין שהואשם בריבוי עבירות של סחר בסמים, 120 שעות התנדבות לתועלת הציבור ותרומה בסך של 5000 שקלים לעמותת אל סם. המרשם הפלילי של הקטין נקי והוא עתיד להתגייס לצה”ל בקרוב.

לסיכום נושא סחר בסמים על ידי קטינים, ניתן לציין כי כל מקרה לגופו, ובהתאם למידת תפקוד הקטין, מידת האחריות שנוטל, מידת נורמטיביות סביבתו, רצונו להשתלב בחיים תקינים, ופרמטרים אחרים, מפעיל השופט שיקול דעת ופוסק.

סחר בסמים מסוג מריחואנה לקטינים אשר מתבצע על ידי בגירים – כאשר מדובר בבגירים אשר סוחרים בכלל, וסוחרים לקטינים בפרט, מערכת המשפט והחוק בישראל חומלת הרבה פחות. אם נקודת המבט על קטינים היא הרצון לא לפגוע או להכתים את עתידם בשלב מוקדם כל כך, הרי שעבור בגירים, ההתייחסות שונה בתכלית. העונשים הצפויים בחוק על סחר במריחואנה לקטינים: העונש המקסימלי הוא עד 20 שנות מאסר או קנס בגובה של עד 5,650,000 ₪.

בשיתוף תוכן שיווקי