בשיתוף מאת ורד פסטרנק-זיידמן
שהמחנכת לא מפסיקה להתלונן כי שהילד שלכם מרביץ ודורשת שתשתלטו על הבעיה? שאתם יושבים זמן רב מדי על הספה עם יותר מדי סיגריות ומעט מדי פעילות גופנית? סקרנים איך מתמודדים עם הבעיות האלו? יש תחום ידע שמתעסק בזה – פסיכולוגיה התנהגותית, הנקראת ניתוח התנהגות יישומי והוא המדע שמתמקד בהבנת ההתנהגות של בני אדם.
לניתוח התנהגות יישומי, Applied Behavior Analysis (ABA), קיימת תמיכה מחקרית רחבה באשר ליעילותו הרבה בשיפור איכות חייהם של פעוטות, ילדים ומבוגרים. ניתוח התנהגות עוסק בקידום המיומנויות החברתיות, כישורי החיים, הפחתה של קשיי התנהגות ואפילו שיפור ביצועי עובדים במקומות עבודה. אנשים רבים לא יודעים מה זה ניתוח התנהגות יישומי, ואחרים, בטוחים שהם יודעים הרבה אודות הטיפול ההתנהגותי, אך ברוב המקרים מסתבר שהידע שלהם מועט, חלקי או מיושן.
אז הנה 5 עובדות על ניתוח התנהגות יישומי כענף טיפולי:
- ניתוח התנהגות יישומי מתאים לטיפול במגוון אוכלוסיות, גילאים וקשיים תפקודיים
ניתוח התנהגות יישומי מוזכר לרוב בהקשר של טיפול בילדים ובמתבגרים על הרצף האוטיסטי ומוכר היטב להורים לילדים עם צרכים מיוחדים. תופתעו לגלות כי ניתוח התנהגות יישומי מסייע גם לאנשים עם התפתחות תקינה, אשר חווים קשיים במגוון תחומים, בכל שלבי החיים והגילאים: בבית, במוסד הלימודים, בעבודה ובקהילה. למשל, טיפול התנהגותי מאפשר להקנות הרגלי למידה עצמאית, מיומנויות חברתיות כמו משחק שיתופי והפסד בכבוד ולקדם שליטה עצמית ,ויסות כעסים והתנהגות מקובלת חברתית במקום תוקפנות חסרת רסן. טיפול התנהגותי מתמקד בקשיי התנהגות שונים לאורך כל שלבי ההתפתחות. בגיל הצעיר, קשיים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בבעיות באכילה, שינה, גמילה, הרטבת לילה; בגילאי בית הספר, הקשיים עשויים להיות החל מקימה מאוחרת והתארגנות בוקר איטית או מפוזרת, ריבי אחים, הצקות וחוסר שיתוף פעולה וכלה בתוקפנות, חרדות, התקפי זעם. בסביבה הארגונית בתעשיית העבודה ניתוח התנהגות יישומי מסייע למנהלים ולבעלי תפקידים לשפר את איכות העבודה, לטפח את האקלים הארגוני ולהגביר את המוטיבציה של העובדים ואת מעורבותם.
- ניתוח התנהגות יישומי הוא טיפול בסביבה הטבעית
התנהגות האדם משתנה כל הזמן ונתונה להשפעות הסביבה בה היא מתרחשת. הסביבה כוללת מרכיבים פיזיים כמו רעש, צפיפות, טמפרטורה ואת כל הגורמים הפעילים בה כמו נוכחות של אנשים ספציפיים בסביבה והתגובות שלהם, המשפיעים על ההתנהגות עצמה. במילים אחרות, כל מה שמתרחש או קיים בסביבה בה אנו נמצאים אחראי במידה רבה לאופן בו אנו מתנהגים. למשל, הנחיות לא ברורות או סותרות (קצת כמו מה שקורה לנו כיום בעידן הקורונה) משפיעות על התנהלות הציבור: מומחים, שרים ובעלי תפקידים למיניהם מציגים בתקשורת עמדות שונות ומנוגדות לגבי הדרך הנכונה לנצח את הנגיף וההנחיות משתנות תדיר. בהיעדר מסר אחיד קיים קושי לעקוב אחר השינויים והבלבול וחוסר הוודאות מקשים על התמדה בקיום ההנחיות. תהליך עבודתו של מנתח התנהגות כולל הערכה המתבצעת באמצעות תצפיות בזמן אמת בסביבה הטבעית שבה נמצא המטופל (בית, כיתה, גן, חוג, משרד, רצפת ייצור) ושבה מופיעים הקשיים. התמקדות טיפולית בסביבה הטבעית מאפשרת לראות את התמונה הרחבה: את היכולות ואת החוזקות של המטופל לצד התנהגות הנדרשת לשינוי. לדוגמא, נניח שתלמידה שיש לה הפרעת קשב וריכוז מפריעה ללא הפסקה בשיעורים של מורה אחת, אך התנהגות זו לא מתרחשת בשיעורים של מורה אחרת; או אולי ילד שמשחק עם חבר אחד בשיתוף פעולה, אך נקלע לריבים חריפים עם חבר אחר. מדוע ההבדלים בין הסביבות? הרי הפרעת הקשב והריכוז לא נעלמה וכך גם לא נעלמה היכולת לשחק בשיתוף פעולה. אלא שהגורמים הסביבתיים השתנו ומביאים עימם גם שינוי התנהגותי. בראייה מסוג זה יש אופטימיות אדירה, שהרי את הסביבה ניתן לשנות ולהתאים, ובכך לסייע לשפר גם את ההתנהגות. למשל, בדוגמאות שתוארו קודם אפשר להשתמש באסטרטגיה יעילה של הכנה מראש והגדרת ציפיות. במקרה של הילד שמתקשה לשחק בשיתוף פעולה עם חבר אחר ניתן להסביר, להזכיר ולתרגל כיצד משחקים בחברות: “פונים בנימוס לקבלת משחק, ממתינים בסבלנות לתור שלנו, חולקים במשחקים ואם מפסידים זה לא נורא, תמיד תהיה הזדמנות נוספת”. הטיפול המוצע נבנה תמיד על פי ממצאי תצפיות והערכות נלוות ובשיתוף עם האנשים המשמעותיים בסביבה הטבעית. מנתח התנהגות בונה את תכנית הטיפול, מלמד את האנשים הרלוונטיים הליכים לשינוי ולהעצמה, מלווה ומנחה אותם לאורך תכנית הטיפול.
- ניתוח התנהגות הוא טיפול שרואה, משבח ומעצים את הטוב
אחד מעקרונות המפתח בניתוח התנהגות יישומי הוא הבחנה בטוב והעצמתו: מנתח התנהגות מחפש את היכולת הקיימת, את ההשתדלות שהמטופל עושה, את השינוי ולו הקטן ביותר שניתן לחגוג אותו. הטיפול ההתנהגותי מחפש לסמן הצלחות ולחגוג אותן. המיקוד החיובי הזה הוא שמבסס ומגביר את תחושת המסוגלות של האדם המטופל ומסייע לו להתמקד ביעדים ההתנהגותיים או החברתיים שחשובים לו. לעקרון זה ולהשפעתו על ההתנהגות קוראים חיזוק חיובי והוא מניע מרכזי בהתנהגות האדם. החיזוק סובב את חיינו. לדוגמה: עובד המקבל בונוס כספי בעקבות שיא מכירות חודשיות, מחנכת שקיבלה מחמאה מהורה על ארגון אירוע חברתי לתלמידים, או ילד שהצליח בפתרון חידה והתמלא בתחושת הצלחה וגאווה. לא אחת מנתחי התנהגות נשאלים מדוע צריך להעניק פרסים ומחמאות לילדים או למבוגרים, שהרי ההתנהגות מקובלת צריכה לנבוע מהאדם עצמו. אם נכון הדבר, הרי שהתלמידים היו משתפים פעולה עם כל הנחיה שניתנת על ידי המורה, העובדים תמיד היו מגיעים בזמן ונותנים את מירב המאמץ בעבודה והילדים היו משחקים בידידות, בשותפות ובמתיקות האחד עם השני. המציאות מראה לנו כי התנהגויות לא מותאמות הן חלק בלתי נפרד ממציאות החיים של כלל בני-האדם וכי הציפייה שאדם יתנהג בהתאם לציפיות רק כי הוא יכול או צריך אינה ריאלית. בני אדם לא ימשיכו לבצע התנהגויות לאורך זמן ללא חיזוק. לדוגמה, כנראה שלא נמשיך להתאמן בסטודיו שבו המדריכה נוזפת במתאמנים שוב ושוב מבלי לומר מילה טובה; וכנראה שלא נמשיך בחברות עם אדם שלא נעים לנו במחיצתו. אך אם נעודד ונפרגן, נגביר את הסבירות שהתנהגות רצויה תתרחש שוב גם בעתיד. לדוגמה, ללמד ילד מיומנות חדשה שהוא לא יודע יכולה להיות משימה לא פשוטה. התנאים הם חדשים, לעיתים לא נוחים, ויכולים גם להסתיים בחוסר הצלחה. לכן מנתחי התנהגות שמים דגש רב על שימוש בחיזוקים חיוביים מרובים בזמן לימוד התנהגות חדשה כך למשל, הורים נדרשים לעיתים לדרבן ילד עם קשיי תקשורת לפגוש חברים בני גילו באמצעות הצמדה של חוויות חיוביות נוספות שעוקבות למפגש זה כמו לערוך את המפגש בגן שעשועים אהוב או לעצור לאחריו בגלידריה המקומית. התמדה תביא לכך שהמפגש עם החברים הוא שיהפוך למהנה ומתגמל בגלל החוויות המשותפות והחברויות שעשויות להירקם בין הילדים. בשלב זה תוכלו לראות שהילד מביע עניין לפגוש חברים מיוזמתו מבלי שהזכרתם לו שכדאי לעשות זאת. דבר זה מעיד חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות עצמית שהן תוצאה של שיפור במיומנות ומגע עם שפע של אירועים מחזקים!
- בניתוח התנהגות יישומי הטיפול מגוון ומותאם אישית
הטיפול בניתוח התנהגות יישומי נבנה בהתאם לצרכיו הייחודיים של כל מטופל או ארגון ויכול ללבוש צורות רבות – הוא מיושם באופנים שונים בין מקרה למקרה, עם אדם יחיד, עם קבוצת אנשים, עם כיתה שלמה ולעיתים אף עם שכבות גיל שלמות ובבית הספר כולו. טיפולים התנהגותיים יכולים להיות פרטניים, או קבוצתיים, כיתתיים או כלל ארגוניים. ניתוח התנהגות יישומי במאה ה-21 פיתח מגוון דרכי טיפול טבעיות יותר שמתקיימות במגוון מקומות, ליד שולחן או על השטיח, דרך דף עבודה או משחק קופסה ואפילו על הנדנדה שבגן השעשועים. מנתח ההתנהגות מתאים את דרך הטיפול למטופל בהתאם לתפקודו, לגילו ההתפתחותי, לצרכי המסגרת ולמטרות הטיפול. לכן, טיפול התנהגותי לא ייראה אותו הדבר עם כל מטופל או בכל סביבה! טיפול שמטרתו למגר את בעיות האיחורים של עובדים במפעל אריזה יהיה שונה מטיפול שעוסק בהגברת שיתוף הפעולה של תלמידים בהפסקה.
- מנתחי התנהגות הם אנשי מקצוע שעברו הכשרה קפדנית
ניתוח התנהגות יישומי הוא ענף טיפולי צעיר שחווה צמיחה אדירה בעשור האחרון. אנשי חינוך וטיפול רבים מבקשים ללמוד את המקצוע הייחודי והמרתק הזה כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם אתגרי החינוך שניצבים בפניהם והדרישה אליו רק הולכת וגדלה. תכניות להכשרת מנתחי התנהגות מתבססות על תואר ראשון כתנאי קבלה מקדים. הלימודים נמשכים כ-שנתיים בהיקף של 420-200 שעות לימוד וכ- 500 שעות של התנסות מעשית בשטח.
אלו חמש עובדות לגבי ניתוח התנהגות יישומי כתחום דעת וכמקצוע טיפולי. מחפשים שינוי התנהגותי חיובי ומשמעותי בחייכם או בחיי הקרובים לכם? ניתוח התנהגות יישומי!
בשיתוף מאת ורד פסטרנק-זיידמן