בשיתוף ארזה פרוכטר
הסימפטומים העיקריים של מחלת קרטוקונוס
בניגוד למחלות עיניים אחרות שמופיעות בעיקר בגיל מבוגר – למשל גלאוקומה או ניוון רשתית – קרטוקונוס מתפרצת כבר באמצע העשור השני לחיים או במהלך שנות העשרים. השם קרטוקונוס הוא חיבור של שתי מילים – קרטו, כלומר קרנית העין, וקונוס, כלומר חרוט. זוהי גם מהות המחלה: הקרנית שאמורה להיות בעלת צורת כיפה הופכת בהדרגה לחרוט.
כתוצאה מהתעוותות שכבה חשובה זו בעין, נוצרים מספר פגמים בראייה. העיקריים שבהם הם:
* פגיעה ביכולת הראייה בלילה או בתנאי תאורה לקויים.
* קושי ממשי לזהות פרטים בתמונה שהניגודיות בה גבוהה (למשל פרטים בהירים על רקע כהה).
* קושי הולך וגובר לזהות עצמים קטנים יחסית או כאלה שהם רחוקים.
* קושי לנהוג (בגלל שהראייה לא מספיק ממוקדת).
* הופעת הילות מסביב למקורות של אור (ולכן טשטוש של הראייה).
* בחלק מהמקרים הראייה בתלת מימד נפגעת גם כן – ובפרט אם יש הבדלים בין התפתחות המחלה בשתי העיניים (כלומר בעין אחת הקרטוקונוס חמור יותר).
איך מאבחנים קרטוקונוס?
על-מנת לדעת בוודאות שהפגיעה בראייה היא תוצאה של קרטוקונוס נדרש אבחון מקצועי של אופטומטריסט/ית. הבדיקות הנדרשות הן מיפוי קרנית, אולטרסאונד (גם כן של הקרניות, כדי לדעת מהי מידת הקמירות של החרוט בכל עין) ורטינוסקופיה.
גם ביצוע הבדיקה וגם פענוח הממצאים מחייבים מיומנות, ובעיקר ניסיון רב באבחון ומציאת פתרונות למחלה. ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית שעובדת בתחום יותר מ-25 שנים ובהתאם כבר סייעה לבעלי קרטוקונוס רבים.
טיפולים אפשריים
משקפיים / עדשות מגע
בשלבים ההתחלתיים של המחלה הפתרון הוא משקפיים או עדשות מגע. אם בחרתם באופציה השנייה, חשוב להשתמש בסוגים ספציפיים של עדשות המותאמים לקרטוקונוס. האפשרויות הן:
א. עדשות סקלרליות – עדשות עם קוטר גדול כך שהן מונחות על החלק הלבן בעין (שנקרא סקלרה, ומכאן השם עדשות סקלרליות). בזכות העובדה שהעדשה לא נוגעת בקרנית אפשר להשתמש בסוג זה של עדשות גם כשהקרטוקונוס מתחיל להחמיר.
ב. עדשות פיגיבג – פתרון שכולל הנחת 2 עדשות זו על זו בכל אחת מהעיניים. על הקרנית מונחת עדשה רכה ועליה אחת קשה. העדשה הראשונה מעניקה את הנוחות ההכרחית, והשנייה את התיקון האופטי הדרוש.
ג. עדשות rose K – פתרון שמתאים למצבים שבהם הקמירות של הקרנית הינה א-סימטרית ובפרט חזקה יותר בחלק התחתון.
ד. עדשות היברידיות – עדשות שהמרכז שלהן קשיח ועביר לחמצן וההיקף יחסית רך. כמו בעדשות פיגיבג השילוב מקנה גם נוחות וגם תיקון אופטי אופטימלי.
בכל מקרה מומלץ לבחור את סוג העדשות בעזרת אופטומטריסט/ית מנוסה, וכמובן להפקיד בידיים מנוסות גם את ההתאמה המדויקת של העדשות לנתוני העיניים.
ניתוח
כשהמחלה מחמירה יש צורך בטיפולים מתקדמים יותר, ובפרט ניתוח. ישנם 3 סוגים של ניתוחים אפשריים:
- השתלת טבעות – השתלת טבעות קשיחות בהיקף של הקרנית כדי לשטח אותה וכך לצמצם את הקמירות. לאחר השתלת הטבעות חוזרים אל האופטומטריסט/ית כדי להתאים מחדש משקפיים או עדשות מגע.
- השתלת קרנית מלאה
- השתלת חלק מהשכבות שמרכיבות את הקרנית
שני הסוגים של השתלות קרנית כרוכים בהחלמה יחסית ארוכה ובעיקר בתקופת הסתגלות לקרניות המושתלות.
בשיתוף ארזה פרוכטר