בשיתוף פרופ' זיו מזור
ככל שמזהים את המחלה מוקדם יותר, כך קל יותר להבין את היקפה ולנסות לעצור את ההתקדמות לפני שנפגעת התמיכה בשיניים.
בדיקה אצל מומחה למחלות חניכיים יכולה להיות רלוונטית כאשר מופיעים סימנים חוזרים, כאשר כבר אובחנה מחלת חניכיים או כאשר נדרש בירור מעמיק יותר של מצב העצם והרקמות סביב השיניים. המכון הלאומי האמריקאי למחקר דנטלי מציין שמחלת חניכיים יכולה להתחיל באודם, נפיחות ודימום ובהמשך לפגוע גם בעצם שתומכת בשיניים. בשלבים מתקדמים עלולה להופיע ניידות של שיניים ואף אובדן שיניים.
דימום בזמן צחצוח הוא לא דבר שכדאי להתרגל אליו
אחד הסימנים הראשונים והנפוצים ביותר הוא דימום מהחניכיים בזמן צחצוח או ניקוי בין השיניים. לעיתים אנשים מניחים שהסיבה היא צחצוח חזק מדי ומחליטים פשוט לצחצח בעדינות רבה יותר או להימנע מהאזור.
בפועל, חניכיים בריאות אינן אמורות לדמם באופן קבוע. לפי הפדרציה האירופית לפריודונטיה, דימום, אודם ונפיחות יכולים להעיד על דלקת חניכיים, ובמקרים שבהם הדימום חוזר או מופיע יחד עם סימנים נוספים יש מקום לבדיקה מקצועית.
הדימום עצמו אינו אומר בהכרח שקיימת מחלה מתקדמת, אבל הוא בהחלט סימן שכדאי לברר ולא להתעלם ממנו במשך חודשים.
המחלה יכולה להתקדם גם בלי כאב
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שאם לא כואב, כנראה שהמצב אינו חמור. מחלת חניכיים יכולה להתקדם בהדרגה בלי לגרום לכאב משמעותי בשלביה הראשונים.
ה CDC מציין שמחלת חניכיים יכולה להפוך משמעותית עוד לפני שהאדם שם לב לתסמינים ברורים. לכן בדיקות תקופתיות חשובות גם אצל מי שמרגיש שהכול תקין בפה.
זו גם אחת הסיבות לכך שאנשים מגלים לעיתים את הבעיה רק כאשר מופיעה תזוזה של שן, רווח חדש בין השיניים או תחושה שהשיניים כבר אינן יציבות כפי שהיו.
ריח פה מתמשך יכול להיות אחד הרמזים
ריח פה יכול להיגרם ממגוון סיבות, ולכן הוא אינו מעיד בפני עצמו על מחלת חניכיים. עם זאת, כאשר הוא נשאר לאורך זמן למרות צחצוח וניקוי, כדאי לבדוק גם את מצב החניכיים.
הפדרציה האירופית לפריודונטיה כוללת ריח פה מתמשך בין הסימנים האפשריים של פריודונטיטיס, במיוחד כאשר הוא מופיע לצד דימום, נסיגה או שינויים ביציבות השיניים.
הבדיקה מאפשרת להבחין בין בעיה מקומית של היגיינת הפה לבין מצב שבו קיימים כיסים עמוקים יותר סביב השיניים ובהם מצטברים רובד ואבנית.
שיניים שנראות ארוכות יותר יכולות להעיד על נסיגה
נסיגת חניכיים מתפתחת לעיתים לאט כל כך שקשה לשים לב אליה. אחת הדרכים שבהן היא מתגלה היא כאשר השיניים מתחילות להיראות ארוכות יותר או כאשר מופיעה רגישות חדשה לקור.
הנסיגה יכולה להופיע מסיבות שונות ולא תמיד נובעת ממחלת חניכיים. גם צחצוח אגרסיבי וגורמים מקומיים אחרים יכולים להשפיע. עם זאת, כאשר היא מופיעה יחד עם דימום, כיסים עמוקים או אובדן עצם, יש צורך בבירור רחב יותר.
בבדיקה ניתן למדוד את מצב החניכיים סביב כל שן ולהבין האם מדובר בשינוי נקודתי או חלק מתהליך רחב יותר.
ניידות ושינוי במיקום השיניים הם סימנים מאוחרים יותר
כאשר שן מתחילה לזוז או כאשר נפתח רווח שלא היה קיים בעבר, ייתכן שכבר נפגעה מערכת התמיכה שלה.
מחלת חניכיים מתקדמת עלולה לגרום לאובדן עצם סביב השיניים. כתוצאה מכך הן עשויות לשנות מיקום או להפוך ניידות. ה EFP מציין שניידות ושינוי במיקום השיניים הם בין הסימנים האפשריים של מחלה מתקדמת.
בשלב כזה חשוב במיוחד לא להסתפק בטיפול נקודתי בשן עצמה, אלא לבדוק את מצב החניכיים והעצם בכל האזור.
עישון יכול דווקא להסתיר סימנים
מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר למחלת חניכיים, אבל באופן מפתיע אצל חלקם הדימום יכול להיות פחות בולט.
הפדרציה האירופית לפריודונטיה מציינת שניקוטין משפיע על כלי הדם ולכן דימום מהחניכיים עשוי להיות פחות מורגש אצל מעשנים, גם כאשר המחלה מתקדמת.
זו נקודה חשובה משום שהיעדר דימום אצל מעשן אינו בהכרח סימן שהחניכיים בריאות. עישון עצמו נחשב גם לאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים למחלת חניכיים ולהחלמה פחות טובה לאחר טיפול.
גם סוכרת וגיל משפיעים על רמת הסיכון
הסיכון למחלת חניכיים אינו זהה אצל כולם. גיל מבוגר יותר, סוכרת, עישון וגנטיקה הם בין הגורמים שנמצאו קשורים לסיכון מוגבר.
לכן חשוב לעדכן את רופא השיניים על מחלות רקע, תרופות והרגלים כמו עישון. המידע הזה עשוי להשפיע על תדירות המעקב ועל האופן שבו מפרשים את הממצאים בבדיקה.
אדם עם כמה גורמי סיכון עשוי להזדקק למעקב תכוף יותר גם אם כרגע אין כאב או תלונה משמעותית.
איך מאבחנים את המחלה בפועל
אבחון של מחלת חניכיים אינו מבוסס רק על מראה החניכיים. אחת הבדיקות המרכזיות היא מדידת הכיסים סביב השיניים באמצעות מכשיר דק שמאפשר להעריך את המרווח בין החניכיים לשן.
לפי NIDCR, בחניכיים בריאות עומק הכיסים הוא בדרך כלל בין 1 ל 3 מילימטרים, בעוד שכיסים עמוקים יותר יכולים להעיד על מחלה פריודונטלית. במידת הצורך נעזרים גם בצילומי רנטגן כדי לבדוק אם קיימת פגיעה בעצם.
האבחון כולל גם בדיקה של דימום, נסיגה, ניידות והיסטוריה רפואית. השילוב בין כל הנתונים הוא שמאפשר להבין את חומרת המצב.
טיפול מוקדם יכול לשנות את המשך הדרך
כאשר מדובר בדלקת חניכיים בשלב מוקדם, שיפור בהיגיינה וניקוי מקצועי יכולים במקרים רבים להביא לשיפור משמעותי. כאשר כבר קיימת פריודונטיטיס עם אובדן עצם, המטרה היא לשלוט במחלה ולהאט או לעצור את המשך הנזק.
הטיפול יכול לכלול ניקוי עמוק של משטחי השורשים, התאמת אמצעי ניקוי בבית ובמקרים מתקדמים גם טיפול כירורגי. סוג הטיפול תלוי במידת המחלה ובתגובה לשלבים הראשונים.
הנקודה החשובה היא לא לחכות לכך שהשיניים יתחילו לזוז. דימום שחוזר, נסיגה, ריח פה מתמשך או שינוי במיקום השיניים הם סימנים שכדאי לבדוק בזמן. מחלת חניכיים יכולה להתקדם בשקט, אבל בדיקה מסודרת מאפשרת לזהות אותה הרבה לפני שהיא הופכת לבעיה שקשה יותר לטפל בה.
בשיתוף פרופ' זיו מזור
